עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
431-07
10/10/2010
|
בפני השופט:
אליקים אברהם
|
| - נגד - |
התובע:
1. עותרים
2. מנדלסון מנחם
3. מדלסון חוה
4. מנדלסון יעל
5. מנדלסון רות
6. מנדלסון אורי
7. היימן בנימין
8. היימן אריאל
9. אביטל כהן
10. גדעון כהן
11. ראובן לנדסהוט
12. פנחס עמיר
13. מתתיהו ניצן
14. חדוה ניצן
עו"ד דוד בסון
עו"ד אורי עמנואל
|
הנתבע:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה
2. מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
עו"ד אלי וילצ'יק ואח'
עו"ד דוד כחלון
|
| פסק-דין |
מבוא
1. ביום 2.3.98 פורסם למתן תוקף בילקוט הפרסומים שינוי מס' 42 לתוכנית מתאר ארצית לדרכים-תמ"א 3 ולפיו נקבע תוואי חדש לסלילת דרך מהירה מס' 9 מכביש החוף-דרך מס' 2 (בסמוך לישוב מכמורת) ועד לכביש 6 (דרך כביש 4).
2. התוואי החדש מיועד לעבור בשטח שמדרום לעיר חדרה ומצפון לישוב אליכין, בין השאר בחלקות 8,11,19,20,22 בגוש 10405 ו"לבלוע אל קרבו" עשרות דונמים (כ-63 דונם מחלקה 8, כ-29 דונם מחלקה 11, כ-20 דונם מחלקה 19, כ-10 דונם מחלקה 20 וכ-17 דונם מחלקה 22).
3. על פי הוראת סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מי שנפגע ע"י תוכנית, שלא בדרך הפקעה זכאי לפיצוי מהועדה המקומית ובלבדש "התביעה לפיצויים תוגש למשרדי הועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית".
4. ביום 7.9.05 פורסמה למתן תוקף תוכנית תשתיות לאומיות, תת"ל/4/6,3 כביש מס' 9 המכונה גם "תוכנית מתאר ארצית הכוללת הוראות של תוכנית מפורטת" ובה תאור מפורט של תוואי הדרך המתוכננת.
5. המערערים בעלי החלקות השונות-חלקות חקלאיות המעובדות על ידם שגילו לטענתם רק בשלב זה את הפגיעה שהביאה לשינוי ייעודם של חלקים נרחבים מתוך החלקות מייעוד חקלאי לייעוד של כביש הגישו ביום 17.5.06 תביעותיהם לפיצויים.
6. לאחר שהועדה המקומית לא דנה בתביעות במועד, הוגשו עררים שנדונו במאוחד ע"י ועדת הערר.
7. ועדת הערר בהחלטתה מיום 29.3.07 קבעה כי "בחלקות 11,8 ו-19 הפגיעה נוצרה בעת אישור שינוי 42 ועל כן אין מקום לתבוע פיצויים בגין התת"ל" במילים אחרות נקבע למעשה כי חלפו יותר מ-3 שנים ממועד הפגיעה ועילת התביעה התיישנה.
8. באשר לחלקות 20 ו-22 הותרה תביעת פיצויים מאחר והפגיעות שנוצרו או נתגלו רק בעקבות אישור התת"ל.
9. המערערים הגישו ערעור מינהלי על החלטת הוועדה שהבירור בו התעכב לבקשת הצדדים בשל הליך מקביל המתנהל בשאלת פיצויי ההפקעה.
10. ביום 2.9.10 הועבר התיק לטפולי, הערעור נקבע לדיון לאחר שהוגשו עיקרי טיעון מטעם הצדדים וכל הצדדים הסכימו כי יש להכריע עתה במחלוקת. במהלך הדיון השלימו הצדדים טיעוניהם בע"פ.
11. במאמר מוסגר אבהיר כי הועדה קיבלה את עמדת המערערים לגבי חלקה 20 וחלקה 22, כך שעיקר הערעור מתייחס לחלקות האחרות.
השאלות הטעונות הכרעה
על הפרק שתי שאלות הטעונות הכרעה:
· האם יש לראות את התת"ל ואת שינוי 42 לתמ"א 3 כמהלך תכנוני אחד ומכאן שמנין ההתיישנות מתחיל רק לאחר פרסום התת"ל בשנת 2005.
· במידה והתשובה לשאלה הראשונה שלילית, יש לבחון האם שינוי 42 לתמ"א, יצר כבר בעת פרסומו פגיעה שיצרה עילת תביעה בעיניו של האדם הסביר, תשובה חיובית משמעה התיישנות עילת התביעה ודחיית הערעור.
[אציין כי לצדדים טענות נוספות, אך מדובר בטענות שעיקרן דרך יישום ההלכה הפסוקה והתשובות לשאלות אלו תנתנה במהלך ניתוח 2 השאלות שבמחלוקת].
דיון
אקדמת מילין-היקף ההתערבות בהחלטות ועדת ערר