פתח דבר
1. בפני תביעה כספית נזיקית בסך של 435,626 ש"ח. עניינה של התביעה הוא עתירת התובע לפיצוי בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה של עוולה שביצעה כלפיו הנתבעת. הנזק הנטען הוא הריסת בית המגורים שבנה התובע ושנהרס בעקבות צו הריסה שניתן עקב בניה ללא היתר.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
2. התובע הינו תושב הכפר ג'ת המשולש, ולטענתו, הינו הבעלים של חלק מהזכויות במקרקעין, הידועים בתור מגרש 69/10 בחלקה 69, גוש 8817, בכפר ג'ת המשולש, אשר נמצא בתחום שיפוטן של הוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון-ואדי עארה והוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה (להלן:
"הוועדה המקומית" ו"הוועדה המחוזית" בהתאמה).
3. יצוין, כי כפר ג'ת המשולש היה משויך למועצה המקומית ג'ת. אלא, שלימים התאחדה זו עם מועצה מקומית באקה אל גרביה ואלה הפכו לרשות אחת הנקראת היום עיריית באקה- ג'ת. במסגרת בש"א 3554/06 - בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר שהוגשה בתיק זה - טענה הנתבעת שהחל מיום 28.10.05 חדלה האישיות המשפטית של 'מועצה מקומית ג'ת' מלהתקיים. המועד הנטען נקבע בהסתמך על סע' 12(א) לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו- 2004)(מס' 2), תשס"ג - 2003, וכן על מועד הבחירות לרשות המאוחדת, שלטענת הנתבעת, נערכו ביום 28.10.03. דא עקא, הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא לתמיכה בטענה זו ואף לא חזרה על טענותיה אלה בכתב הגנתה ולכן אתייחס אל הנתבעת כאל אישיות משפטית קיימת.
4. התובע בנה מבנה מגורים על קרקע חקלאית ללא היתר בניה, בידיעה מלאה, שבנה ללא היתר בנייה.
5. ביום 29.4.01 הגיש התובע בקשה להיתר בניה לוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון. הבקשה התקבלה במועצה המקומית ג'ת (בזמנו) וזו אישרה את קבלתה בחותמת שלה, עליה נכתב, כי
"אישור זה אינו מהווה רישיון בנייה".
התובע לא קיבל היתר בניה, ובכל זאת החל בבניית הבית.
6. ביום 16.6.02, לאחר שסיים התובע את בניית שלד המבנה, הוציאה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה צו הריסה מנהלי נגדו.
7. ביום 1.10.02 הוגש כתב אישום כנגד התובע בגין בניה לא חוקית (
ת.פ (חד') 3238/02). התובע הודה בכל העובדות המיוחסות לו בכתב האישום. בהתאם לגזר הדין, שניתן ביום 29.10.02 על ידי כב' השופט מנהיים בבית משפט השלום בחדרה, המדובר בסדרה של עבירות תכנון ובניה, הכוללות בניה של מבנה המיועד למגורים על קרקע שהוכרזה כקרקע חקלאית. העונשים שהושתו על התובע היו מאסר על תנאי ל- 3 חודשים; תשלום קנס בסך של 35,000 ש"ח או 70 ימי מאסר תחתיו; חתימת התובע על התחייבות כספית בסך של 10,000 ש"ח למשך 3 שנים ותשלום כפל אגרה בסך של 3,792 ש"ח. כמו כן חויב התובע בהריסת המבנה תוך 7 ימים מיום מתן גזר הדין וכן ניתן צו המחייב את רשם המקרקעין בחיפה לרשום את צו ההריסה בפנקסי המקרקעין. עוד קבע כב' השופט מנהיים כי אם לא יהרוס התובע את המבנה, תהרוס אותו הוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז חיפה במועד שתמצא לנכון ושהוא איננו מוגבל או קצוב, תוך חיוב התובע בהוצאות ההריסה.
8. התובע פעל הן בדרך של ערעור והן בדרך של הגשת עתירה מנהלית לקבלת לגליזציה למבנה שבנה, אך ללא הועיל.
9. כך ערער התובע בבית המשפט המחוזי בחיפה על גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט השלום בחדרה (
ע"פ (חי') 2726/02). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ביום 22.1.03 ונמנע מלהתערב בעונש. התובע הגיש בר"ע לבית המשפט העליון, וכב' השופטת דורנר סירבה להתערב בעונש או לעכב את ביצועו (
רע"פ 1260/03). התובע גם עתר לבג"צ, אשר דחה את העתירה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי והפנה את התובע לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (
בג"צ 2454/03).
10. אי לכך, עתר התובע לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה למתן צו כנגד הנתבעת, הועדה המקומית לתכנון ובניה עירון וכן כנגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה למתן צו המורה להן ליתן טעם מדוע לא תפעלנה לאישור או להפקדה של תוכנית ענ/225 או ענ/724 (
עתמ' 1233/03) וכן הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד צו ההריסה (
בש"א
820/03).
בעתירה זו למעשה העלה התובע את הטיעונים אותם העלה בתביעה שבפני.
עתירה זו נמחקה בסופו של דבר, צו המניעה הזמני שהוצא כנגד צו ההריסה בוטל, ובית המשפט הורה לתובע להרוס את המבנה באופן מיידי.
11. בחודש מאי 2005 הרסה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה את המבנה, נשוא התביעה.
תמצית טענות התובע
12. תביעתו של התובע מבוססת על שתי עילות. האחת, מצג שווא רשלני או שגוי, והשנייה, הפרת חובה חקוקה.
13. לעניין העילה הראשונה, טוען התובע, כי הנתבעת הציגה בפניו מצג שווא לפיו תוכנית ענ/225 אמורה לקבל אישור סופי סמוך לאחר המועד שבו הגיש את בקשתו להיתר בניה. התובע טוען, כי עוד בטרם שהגיש את הבקשה להיתר בניה, בפגישה שקיים עם ראש הנתבעת, מר מחמוד אבו פול, נאמר לו על ידי מר אבו פול, כי התוכנית ענ/225 הומלצה להפקדה על ידי הוועדה המחוזית והיא תאושר על ידה תוך פרק זמן קצר וכן כי הוא יכול להתחיל בהליכי הכנת תוכניות הבניה ואף בבניה עצמה. בהתאם לכך, הכין התובע תוכנית לבניית מבנה מגורים התואמת את ענ/225, שילם את האגרות, החתים את מר אבו פול על התוכנית והתחיל לבנות (ראה סעיף 5 לתצהירו של התובע).
14. ברקע טענת התובע עומדת העובדה שבשנת 1998, אכן, הגישה הנתבעת את תוכנית ענ/225. מטרתה של התוכנית הייתה שינוי תכנית המתאר המקומית הקיימת לשם ייעוד חלק מהמקרקעין הנמצאים בתחום שיפוטה, ובכללם המקרקעין, נשוא התביעה, לצרכי מגורים. ביום 12.11.98, ולאחר שהוועדה המקומית המליצה בפני הוועדה המחוזית להפקיד את תוכנית ענ/225, החליטה ועדת המשנה לתוכניות מטעם הוועדה המחוזית להפקיד את תוכנית ענ/225 בתנאים מסוימים שפורטו באותה החלטה. על עובדות אלה אין הצדדים חלוקים.