דחיית תביעה על הסף וחיוב התובעת במלוא הוצאותיו הריאליות של הנתבע

פתח דבר:

1.      בפני בקשה שהגיש המבקש (להלן: הבעל) כנגד המשיבה (להלן: האשה) בה עתר לדחות על הסף את התביעה אשר הגישה האשה בתיק זה, מחמת מעשה בית דין.

2.      ביום 15.2.2010 הגישה האשה כתב תביעה בו עתרה: "אשר על כן, מתבקש בית המשפט לקבוע כי מעת הגשת תביעה זו לא יהיה הנתבע זכאי למחצית מזכויות הפנסיה של התובעת..." (סעיף 13 לכתב התביעה).

3.      ביום 8.3.2010 הגיש הבעל את כתב הגנתו וכן בקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשתו זו, טען הבעל בקציר האומר כי: "המשיבה-התובעת עותרת לכך, שבית המשפט יורה להפסיק את תשלומה של מחצית הפנסיה שלה לידי הנתבע, פנסיה שהוצהר שהיא משותפת בפסק דין חלוט, שניתן בהסכמה" (סעיף 4 לבקשה, הדגשות במקור).

4.      למעשה, השאלות העומדות על הפרק הינן האם אכן נושא התביעה (תשלומי מחצית הפנסיה) נבלע ונידון בפסק דין חלוט ומהי משמעות התשובה להמשך ההליכים שבפניי.

העובדות הצריכות לעניין:

5.      הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1956, והם חיים בנפרד מזה כשש שנים.

6.      ביום 26.7.1999, לפני כ- 11.5 שנים, הגישה האשה תביעה לחלוקת רכוש כנגד הבעל, וזאת מכח הלכת השיתוף. ביום 22.6.2003 ניתן פסק דין (תמ"ש 60710/99, כבוד השופטת חנה רוטשילד) לפיו התקבלה תביעתה של האשה. בהתאם לפסק הדין, חויב הבעל לשלם לאשה סך של כ 74,000 ש"ח, מחצית משווי רכב, מחצית מהכספים שהופקדו בחשבון הבנק שלו, מחצית מכספי צבירה בקרן השתלמות ע"ש הבעל, ניתן צו לפירוק שיתוף בדירה והדירה נמכרה. כמו כן, חויב הבעל בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח.

7.      ביום 15.12.03, לאחר הגשת התביעה מצידה של האשה, הגיש הבעל תביעה בעניין רכוש (תמ"ש 60711/99), בה עתר, בין היתר, לקבוע כי הוא זכאי למחצית מתשלומי הפנסיה המשולמים לאשה. 

8.      לאחר מתן פסק דין בתביעתה של האשה, הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע לתביעתו של הבעל, לפיהן כספי הפנסיה המשולמים לאשה יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים. הסכמות אלו הוגשו לבית המשפט וביום 29.1.04 הן קיבלו תוקף של פסק דין.

9.      יוצא, איפוא, כי ניתן פסק דין בתביעתה של האשה לפיו היא זכאית לתשלומים ולזכויות מאת הבעל ומאידך ניתן פסק דין בתביעתו של הבעל לפיו הוא זכאי למחצית מתשלומי הפנסיה של האשה.

10.  למרות שכל ענייני הרכוש הוכרעו על ידי בית המשפט (בין בפסק דין ובין בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין), ביום 8.8.06 מצאה לנכון האשה להגיש תביעה בעניין רכוש כנגד הבעל (תמ"ש 60712/99) בה עתרה לקבלת מחצית מזכויות הבעל ב"קו חלוקה" של ידיעות אחרונות.

11.  בתגובה, הגיש הבעל בקשה לדחיית התביעה על הסף, ובהחלטתה של כבוד השופטת חנה רוטשילד מיום 29.7.07 (בש"א 11972/06) קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על דחיית התובענה החדשה עקב מעשה בית דין.

12.  והינה עתה, מצאה לנכון האשה לפנות שוב לבית המשפט ולעתור כי מחצית מכספי הפנסיה לא תשולם לבעל, אלא לה לה בלבד. להזכיר, נושא הפנסיה והיקף זכויותיו של הבעל הוכרעו במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין עוד ביום 29.1.04, קרי: לפני מעל לשבע שנים!

13.  בבקשתו הקצרה של הבעל לסילוק על הסף, טען הבעל כי בענייננו מתקיים מעשה בית דין וכי התביעה הינה חסרת עילה לחלוטין, אף אם כל העובדות המפורטות במסגרתה אמת הן.

14.  בתגובתה של האשה לבקשה, הביא ב"כ פסיקה למכביר שעניינה 'חלוקה צודקת' של משאבי בני זוג (לשיטתם), הפנה להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג ולפרשנותם הראויה, ציטט מובאות בעניין חלוקת זכויות פנסיה, הסתמך על דינים שעניינם עילות לביטול הסכם וטען כי שינוי הנסיבות מצדיק את שינוי ההסכם. מפאת חשיבות העניין, אצטט את הסיומת לתגובת האשה, לאמור:

"הלכת השיתוף מבקשת להעניק בטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר ביניהם ולאפשר לכל אחד מהם לעמוד ברשות עצמו... על בית המשפט לדאוג לכך שבני הזוג לא יפלו לנטל על קופת הציבור... קיים צורך בהתערבות בית המשפט, משנמצא, בדיעבד, כי בפועל לא התקיים שוויון מלא בין בני הזוג באיזון משאביהם." (ראה סעיף 25 לתגובה).

15.  ב"כ האשה מסיים את תגובתו, לאמור: 

"חרף החידוד בחרוזים, פרי המורשת העבאסית, שככל הנראה השרתה מרוחה על סגנונו של ב"כ המבקש, אין תובענת המשיבה תלושת עילה כל עיקר, כאשר, כידוע, על פי ההלכה הקלאסית, שנקבעה בראשית ימי המדינה (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח ואח'...) נבחנת על פי אמת - המידה הבאה: "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע בהנחה שיוכיח את העובדות בתביעתו זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו" ... היינו (כנאמר בע"א 163/84...): "העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה או דרישה בעובדות"" (ראה סעיף 26 לתגובה).