דחיית תביעה נזיקית מכוח חוק ההגבלים העסקיים נ' אסותא מרכזים רפואיים בע"מ

התובענה

1.התובענה שלפניי היא תביעה נזיקית מכוח חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק ההגבלים" או "החוק"). התובע, פרופ' יונה תדיר, הוא מומחה בעל שם בתחום המיילדות וגינקולוגיה (להלן: "פרופ' תדיר" או "התובע"); והוא מלין על החלטתה של הנתבעת מס' 1, אסותא מרכזים רפואיים בע"מ (להלן: "אסותא"), לסרב לבקשתו לקבל הרשאה לשמש בתפקיד "רופא עוזר" בפרוצדורות כירורגיות המבוצעות במתקניה. לעמדתו, אסותא היא בעלת מונופולין כאמור בסעיף 26(א) לחוק ההגבלים – בשוק "אספקת חדרי ניתוח פרטיים לפעולות כירורגיות ברמה בינונית ומעלה באזור המרכז", כהגדרתו של התובע. ועוד נטען כי סירובה של אסותא לבקשה מהווה סירוב בלתי סביר מצידו של מונופולין לספק שירות, כאמור בסעיף 29 לחוק; ניצול לרעה של המעמד המונופוליסטי כאמור בסעיף 29א לחוק; וכן הפרה של תנאים שנקבעו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים במיזוגים שאסותא היתה צד להם בעבר. פרופ' תדיר עותר לפיצוי בסכום כולל של 3,200,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מדחיקת רגליו מבין כתליה של אסותא. הנזק העיקרי הנטען הוא אובדן הכנסות, וכן נטען לפגיעה במוניטין ולהוצאות משפטיות ואחרות.

פרופ' תדיר סבור כי יש להטיל אחריות אישית בגין נזקיו גם על שלושה בעלי תפקידים בכירים בעת הרלוונטית באסותא וב"מכבי שירותי בריאות" – שהיא הבעלים באסותא (להלן: "מכבי"): הנתבע מס' 2, פרופ' יאיר שפירא, מי ששימש כמנכ"ל אסותא (להלן: "פרופ' שפירא"); הנתבע מס' 3, פרופ' יהושע (שוקי) שמר, מנכ"ל מכבי בעת הרלוונטית (להלן: "פרופ' שמר"); וד"ר אורנה אופיר ז"ל, ששימשה כמנהלת הרפואית של אסותא (להלן: "ד"ר אופיר ז"ל").

הרקע העובדתי

2.לפרופ' תדיר קריירה ענפה ועשירה בתחום הגינקולוגיה, בארץ ובעולם. הוא מחלוצי השימוש בכירורגיה לפרוסקופית בארץ (ניתוח באמצעות לייזר דרך מספר חללים בדופן הבטן חלף חיתוך גדול של הבטן), וכן מראשוני העוסקים בהפריה חוץ גופית (IVF) (ראו עדות פרופ' משיח בעמ' 85 ש' 13-1, ובעמ' 87 ש' 13 עד עמ' 88 ש' 6). בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת שימש פרופ' תדיר כראש היחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים בילינסון; ובשנות התשעים העתיק את מגוריו לארצות הברית ועמד בראש מכון מחקר יוקרתי באוניברסיטת קליפורניה (קורות חיים צורפו כנספח ד לכתב התביעה). בשנת 1997 ובעודו שוהה בחו"ל, הוצע לתובע מטעם קופת חולים מכבי לשוב לישראל ולנהל את בית החולים "רמת מרפא" בפתח תקווה (להלן: "רמת מרפא"). מדובר בבית חולים פרטי שהחל משנת 1981 היה בבעלות חברת "סורקו", שנרכשה בשנת 1984 על ידי מכבי ולאחר מכן שונה שמה ל"אסותא". פרופ' תדיר נעתר להצעה, ועזב לשם כך את משרתו הנחשקת שבארצות הברית ושב לישראל.

אסותא היא חברה פרטית לאספקת שירותים רפואיים, הנתונה בבעלות מלאה של מכבי – שהיא גוף ציבורי. פרופ' שמר ציין בעדותו כי מבחינה זו אסותא היא "בן כלאיים": מצד אחד מדובר בחברה פרטית, אך מצד שני היא מנוהלת בהתאם לערכי הרפואה הציבורית בישראל (ראו עדותו בעמ' 721 לפרוטוקול ש' 29-23). פעילותה של אסותא מתחלקת לשני תחומים עיקריים: תחום של מתן שירותים רפואיים כדוגמת בדיקות MRI, דיאליזה, אונקולוגיה וכו' – הניתנים באופן דומה לאופן שבו הם ניתנים במערך הרפואה הציבורית, והם גם ממומנים באמצעות טופס 17 (טופס התחייבות לתשלום של קופות החולים). הייחוד של אסותא הוא בתחום השני של השירותים: בכך שהיא מאפשרת לכל מטופל לבצע במתקניה פרוצדורות כירורגיות באופן פרטי, כאשר המטופל הוא שבוחר את הרופא המבצע (פרופ' שמר בעמ' 722 לפרוטוקול ש' 9-2, ובעמ' 770 ש' 26 עד עמ' 771 ש' 10). בקטגוריה זו, בדרך כלל הטיפול ממומן על ידי הביטוח הרפואי המורחב של קופת החולים (המכונה "שב"ן") או על ידי ביטוח פרטי, ומובן שהמטופל יכול לשלם גם מכיסו. באופן כללי המטופל הוא שאחראי לשלם את התמורה לאסותא, תוך שעומדת לו זכות לשיפוי מהגורם המבטח; ואולם לאסותא הסכמי מסגרת עם חלק מהגורמים המבטחים, שמכוחם מתבצעת העברה ישירה של התמורה לידיה.

בשנת 1994 רכשה אסותא את בית החולים הידוע בשם "אסותא" שברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב (להלן: "בי"ח אסותא") – ובעקבות רכישתו של בית החולים החליפה החברה את שמה מ-"סורקו" ל-"אסותא" כאמור לעיל. במרוצת השנים מאז ועד היום הקימה אסותא שורה של מרכזים רפואיים ומרפאות חוץ ברחבי הארץ – וביניהם מכון דיאליזה, מכון הדמיה, מכוני שינה, יחידה למתן שירותים אונקולוגים, מכון ממוגרפיה, מכון עיניים ועוד. בשנת 2006 הקימה אסותא שני בתי חולים נוספים – בחיפה ובראשון לציון; וכן היתה צד למיזוג עם חברת אי. אמ. סי. אמריקן מדיקל סנטר בע"מ (להלן: "מיזוג AMC"). בשנת 2007 היתה אסותא צד למיזוג נוסף – עם חברת אושפן בע"מ (להלן: "מיזוג אושפן"); ובשנת 2009 פתחה בית חולים חדש ומתקדם ברמת החי"ל בתל אביב, שאליו הועברו לאחר איחודם בי"ח אסותא ורמת מרפא. בעת שמיעת ההוכחות בתיק זכתה אסותא במכרז להקמת בית חולים גם בעיר אשדוד (ראו עדות פרופ' שמר בעמ' 769 לפרוטוקול ש' 16-1).

יצוין כי מיזוגAMC ומיזוג אושפן אושרו תחת שורה של תנאים שקבע הממונה על הגבלים עסקיים (להלן: "הממונה"). בין היתר נאסר על אסותא להתקשר בהסכמי בלעדיות עם מכבי בכל הנוגע למתן שירותי בריאות למבוטחיה, ולהפלות בין מכבי לבין קופות חולים אחרות וחברות ביטוח במחיר שיידרש עבור שירותים רפואיים. כן נאסר על אסותא להפלות את מבוטחי מכבי על פני מבוטחיהן של קופות חולים אחרות בנוגע לזמינות התורים ואיכות השירות, ולהפלות את רופאי מכבי לטובה על פני רופאי קופות החולים המתחרות בנוגע לזמינות חדרי הניתוח ואיכות השירות. עוד נקבע כי "אסותא לא תסרב להציע ולא תסרב לספק שירותים רפואיים סירוב בלתי סביר" (ראו החלטות רשות ההגבלים העסקיים בתיק מזג 6300 ובתיק מזג 6717 שצורפו כנספחים לח ו- לט לכתב התביעה).

3.בעת כהונתו של התובע כמנהל רמת מרפא, מי שעמד בראש בי"ח אסותא היה פרופ' שפירא (הנתבע 2). באותה עת רמת מרפא ובי"ח אסותא היוו שתי זרועות מקבילות של אסותא, שכל אחת מהן נוהלה באופן עצמאי ובתיאום חלקי בלבד עם ההנהלה הראשית. בתפקיד מנכ"ל אסותא כיהן בעת הרלוונטית מר רענן אלרן (להלן: "אלרן").

מן העדויות שהובאו לפניי ניכר כי בתקופת עבודתו ברמת מרפא היה פרופ' תדיר מנהל מוערך מאוד, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. פרופ' דניאל זיידמן, מומחה בגינקולוגיה שהוא קולגה של התובע, ציין בתצהירו כי "פרופ' תדיר נחשב להצלחה כבירה כמנהל בית החולים רמת מרפא, ובית החולים הקטן במרכז פתח תקווה הפך לאבן שואבת למיטב המנתחים. כולם שיבחו את פרופ' תדיר על הניהול המקצועי והמסור ועל הרוח הנעימה שהשרה על המקום." (להלן: "פרופ' זיידמן", בסעיף 7 לתצהירו).

מר עודד מור, ששימש בעת הרלוונטית כמנהל האדמיניסטרטיבי של רמת מרפא בכפוף לפרופ' תדיר (להלן: "מור"), הוסיף –