דחיית תביעה נגד מרצדס וכלמוביל לפרוץ שריפה באוטובוס

1.         התובעת הגישה תובענה כספית על סך 733,370 ש"ח נגד שתי הנתבעות. התובעת הינה חברת ביטוח אשר במועדים הרלוונטים לתובענה ביטחה אוטובוס מדגם מרצדס של המבוטחת, חברת אנג'לס אוף נצרת טורס בע"מ. הנתבעת 1 הינה יבואנית ומשווקת של האוטובוס. נתבעת 2 הינה יצרנית האוטובוס.

2.         ביום 17.5.99, פרצה דליקה באוטובוס אשר כתוצאה ממנה נגרם לו נזק כבד. האוטובוס היה משועבד לבנק מרכנתיל בע"מ אשר היה מותב על פי פוליסת הביטוח. בגין הנזק שילמה התובעת למשעבד סך של 300,000 ש"ח ביום 2.6.99 וביום 16.6.99 סך של 388,405 ש"ח. כך טענה התובעת כי רכשה את זכות התיחלוף כלפי גורם הנזק. בנוסף, טענה התובעת כי היא רשאית לדרוש בנוסף על סכום הקרן הפרשי הצמדה וריבית מיום ששילמה תגמולי הביטוח ועד ליום הגשת התביעה בסך 49,965 ש"ח.

3.         בעילות התביעה טענה התובעת שאין בידיעתה או בידיעת המבוטחת אפשרות לדעת את הנסיבות שגרמו לנזק וכי הוא נגרם על ידי דבר מסוכן וכי אירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבעות לא שמרו על זהירות סבירה מאשר להיפך. כך טענה התובעת כי נטל הראיה עובר לידי הנתבעות להראות שלא התרשלו. בנוסף ולחלופין טענה התובעת שהנתבעות התרשלו כלפיה בכך שלא נהגו באופן סביר, שיווקו רכב בלתי בטיחותי, ייצרו רכב בלתי בטיחותי ובעל כשלים בטיחותיים, או עשוי מחומרים לקויים, לא בדקו ולא הפעילו שיטת בקרה מספקת על מנת לוודא כי אין כשלים בטיחותיים ולא דאגו לוודא שחבק שיוצר (ראו בהמשך) מתאים להוראות חוק החשמל בהקשר עם התקנה גלויה של כבלים והפרו חובה חקוקה.

4.         הנתבעות הכחישו את הטענות שהועלו בכתב התביעה, לרבות הטענות בעניין היפוך נטל הראיה. לטענתן, האוטובוס נרכש מאוטו חן בע"מ ונמסר לחברת "אנג'לס אוף נצרת" ביום 27.2.97 כשהוא חדש, תקין לחלוטין וללא כל פגם. הנתבעות טענו עוד כי מאז שהאוטובוס נרכש בספטמבר 1998 כשמד-האוץ הראה על 129,006 ק"מ, לא ביקר האוטובוס באף אחד מהמוסכים המורשים של הנתבעת. נטען עוד כי האוטובוס נסע ללא כל בעיה במשך שנתיים ושלושה חודשים עד לאירוע והיה תקין ללא תקלות. נטען עוד שהאוטובוס לא טופל כנדרש בהתאם להוראות היצרן, הוא הוזנח ומצבו הטכני לא היה תקין. נטען כי האוטובוס היה מחוץ לתקופת האחריות הניתנת הן מבחינת הקילומטראז' והן מבחינת המועד בו התרחש האירוע. נטען כי אחריות היצרן חלה לתקופה של 12 חודשים או 50,000 ק"מ, לפי המוקדם.

גירסאות הצדדים וראיותיהם

ראיות התובעת

5.         התובעת הגישה תצהיר שנערך על ידי חנא סאלם, הנהג בתאריך האירוע אשר הצהיר כי הסיע נוסעים באותו יום ששבו מטיול בירדן מגשר שיח חוסיין לכפר שיח דנון בסמוך לכפר יאסיף. הנוסעים ירדו מהאוטובוס והוא המשיך בנסיעה לביתו בכפר יפיע כשהאוטובוס ריק. כשהגיע לצומת מרומזרת, בסמוך לכפר ביר אל-מכסור, הבחין בעשן המיתמר בחלקו האחורי, השמאלי של האוטובוס מבעד למראה שמאל. הוא סימן מייד בהבהוב אורות ובצפירות לנהג שעמד ברמזור לפניו, חצה את הצומת ועצר אחרי הרמזור. לדבריו, "בשלב זה כל מערכות החשמל פעלו וכן המזגן והבלמים." כשעצר הפנה מבט לעומק חלל הנוסעים והבחין בלהבות אש מתקרבות אליו מחלקו האחורי של האוטובוס ועשן רב. הוא ניסה לצאת מהאוטובוס אך הדלתות לא נפתחו. הוא ניסה לכבות את האש על ידי מטף ללא הצלחה. רכב שהיה לפניו ברמזור עצר בסמוך ואנשים פתחו את הדלת מבחוץ בחוזקה וחילצו אותו מתוך האוטובוס. הנהג טען כי לא היתה התערבות כלשהי במערכות המנוע על ידו בסמוך למועד פרוץ השריפה ולא ידוע לו על התערבות ממשית שבוצעה במערכות המנוע בימים שקדמו לשריפה. למיטב ידיעתו האוטובוס היה תקין עד לאירוע הדליקה ולא סבל מכל תקלה או בעיה.

6.         נמסר תצהיר על ידי צפריר כרמלי שעבד כקצין הבטיחות בחברת "אנג'לס אוף נצרת" החל מפברואר 1997 על פי רשיון ממשרד התחבורה. בתקופה הרלוונטית שימש כקצין בטיחות אצל המבוטחת ושתי חברות אוטובוסים אחרות. במסגרת תפקידו הוא הצהיר כי ערך בדיקת בטיחות ובדיקת תקינות לאוטובוסים מדי חודש ופעם בחצי שנה בדיקת מערכת בלמים וטיפולים שוטפים. לאחר האירוע ביום 18.5.99 הגיע למקום השריפה ובחן את הנזקים. לדבריו, "על פי ראות עיני נראה לי שכתוצאה מקצר חשמלי בתא המנוע החלה דליקה בתא המנוע מאחור. לאחר שבחנתי בעיני את האוטובוס נראה לי שמערכת המיזוג פעלה וינקה את האש לכיוון גג האוטובוס ולחלל הנוסעים שהיו שרופים".

7.         הוא טען כי האוטובוס לא עבר טיפולים במועד סמוך למועד פרוץ השריפה וטופל באופן שוטף במוסך סליבא ובניו בע"מ ומוסך מילר בחיפה כאשר הטיפול האחרון בוצע במוסך סליבא בתאריך 28.4.99. האוטובוס לא טופל אצל חשמלאי בתקופה האחרונה לפני התאונה. לתצהירו צירף את הסטוריית הטיפולים במוסך מילר וחשבונות הטיפולים במוסך סליבא. כמו כן, ציין כי האוטובוס עבר בדיקת בטיחות שנערכה על ידו בתאריך 4.5.99 ונמצא תקין כאשר בין היתר נבדקה מערכת התאורה ונמצאה תקינה. טופס הבדיקה האמורה צורף כאשר סומנו החלקים השונים שנבדקו. ככלל, מדובר בבדיקה הכוללת את המערכות הכלליות של האוטובוס  (ת/6).

8.         הוגשו על ידי התובעת מספר חוות דעת מומחים: בנושאי בטיחות, חקר כשלונות, שמאות, וחקירת שריפות.

9.         חוות דעת בנושא חקר שריפות מיום 20.9.04 נערכה על ידי אלי היינה. המומחה ציין כבסיס לחוות דעתו הוא הסתמך על הודעת נהג האוטובוס וכי בתאריך 19.5.99 ביקר בכפר יפיע לשם נגרר האוטובוס לצורך איסוף ממצאים, גביית עדויות ועריכת צילומים. המומחה צילם רצף של תמונות של האוטובוס וחלקיו השונים. על בסיס הממצאים הוא קבע כי "מוקד אש נמצא בתא המנוע הממוקם בחלקו העורפי של האוטובוס. מערכת הדלק נבדקה על ידו כל הצנורות נמצאו מהודקים גם לאחר השריפה, ניתן לשלול את האפשרות כי השריפה פרצה כתוצאה מתקלת דלק. באיזור האלטרנטורים נמצאו סימנים בולטים לאירוע חשמלי בכבל המתח של האלטנטורים. כבלים אלו אינם מוגנים באמצעות נתיך מאחר ואלו כבלים ראשיים (פריימריז) ניתן לקבוע כי השריפה פרצה כתוצאה מכשל חשמלי בכבלי הפריימריז הנמשכים באיזור מיקום האלטרנטורים."

10.        כמתועד בתמונות 4 ו-5 קבע המומחה כי, "סימני חריכה וקילוף צבע בתצורת האות האנגלית וי נמצאות על דפנות האוטובוס בחלקו העורפי המשיק לתא המנוע. סימני חריכה אלו מצבעים על התפתחות מוקד אש. ... באיזור האלטרנטורים נמצאו ארבעה כבלי מתח בחתך של כ- 10 ממ"ר עם סימני התכה מרשימים המצביעים על הווצרות כשל חשמלי (תמונות 7, 8, 9) ... על מעטפת האלטרנטורים העשויה סגסוגת אלומיניום נמצאו סימני התכה חזקים לעומת חלקי גומי ופלסטיק באיזור הסמוך אשר שמרו על שלמות יחסית. ... נמצאה על ידי צמה עם סימנים המצביעים על לחיצה באיזור החבק". ... על הכבלים נמצאו סימני התכה בולטים המצביעים על הווצרות קצר חשמלי".

11.        נמסרה חוות דעת על ידי אשר סלוצקי, מומחה לחשמל וחקירת שריפות, אשר בדק את האוטובוס ומסר חוות דעת משלימה ביום 14.4.05 (ההשלמה התייחסה לדוח שהיווה מסמך מקדים לחוות דעת פורמלית שהוגש וסומן נ/3). חוות דעתו התייחסה לליקוים וחיסורים בחוות הדעת מטעם הנתבעים. מסקנותיו היו כי "הנני בדיעה נחרצת כי גורם השריפה הנדונה נובע כתוצאה מכשל שהתפתחה בצמת גידי הזנה החולפים בין האלטרנטורים בעורף בית המנוע שם פרצה השריפה שהובילה לנזק הכללי באוטובוס." המומחה טען כי הכשל התפתח כיוון שצמת הכבלים הותקנה בין האלטרנטורים ונלחצה באמצעות האזיקון הפלסטי ובחלוף הזמן נלחץ הבידוד והחלה בו זליגת חשמל. במצב זה סיפקה מערכת הזנת החשמל ברכב שני ענפי זרם: זרם עבודה למערכת החשמל של האוטובוס וזרם למערכת הכשל (זרם זה נקרא גם זרם פרזיטי). הזרם למערכת הכשל שהחל כזליגה הלך עם הזמן והתפתח בצורה איטית לזרם גדול יותר עד לרמה של אמפרים ועדיין המערכת בכללותה תיפקדה כראוי. בשלב כלשהו הבחין הנהג בעשן, כאשר העשן נבע כתוצאה מהתחממות הבידוד עקב זרם שערכיו עלו על רמת הספיגה שהספיקה על מנת לחמם את הבידוד ולגרום לו להתחיל לעשן. לדברי המומחה, ההתחממות עד כדי עשן מצביעה על התכת הבידוד, דבר שהחל להוביל לקצרים חלקיים שגרמו בין היתר לעליות המתח ברכב (spikes). כאשר עצר הנהג בצד הדרך והצליח לכבות את המנוע חלק ממערכות החשמל כבר לא פעלו ברכב וממצא זה מגובה על ידי העובדה כי הוא לא הצליח לפתוח דלתות. אילו היתה השריפה מתחילה מצינורות הדלק הרי שהחשמל היה עדיין פועל ועדיין היה ניתן לפתוח דלתות. "בירור על פי תרחיש זה כי מקור השריפה בחשמל ולא בשום דלק או התזת דלק או שום סיבה אחרת. תבנית הבעירה שזוהתה במפורש על ידי חוקר השריפות אלי היינה וכן על ידי אינה מותירה מקום לספק שמקור תחילת השריפה במיקום האלטנרטורים וסיבת השריפה כשל חשמלי שבסופו של דבר התפתח גם לקצר חשמלי כפי שהוסבר בהרחבה..." (עמ' 9-10 לחוות הדעת) .

חוות דעת שנערכה על ידי אינג' עוזי רז בנושא הבטיחות התייחסה לצמת כבלים ראשיים באיזור האלטנטורים כיוון שחקירת השריפה העלתה כי מקור השריפה בכשל חשמלי בצמה זו. המומחה תיאר כי צמת הכבלים שנשרף היתה מחוברת לגוף הרכב באמצעות חבק. מר אשר אסבן שחקר את הנושא מסר למומחה כי באוטובוסים של חברת מרצדס המסופקים כיום מכלול חיבור צמת הכבלים לגוף הרכב שונה וצמת הכבלים עוברת עתה בתוך צינור שרשורי וחבק. המומחה בחן את החבק מהסוג שהיה באוטובוס שנשרף ומכלול החיבור החדש וחוות דעתו התייחסה להבדלים ביניהם בהיבט של בטיחות אש.

12.        כדי לבצע את הבדיקה קיבל המומחה לידיו שרידי אביזר חיבור של צמת כבלים מהאוטובוס שנשרף, אביזר חיבור צמת כבלים שפורק מהאוטובוס מאותה סדרת ייצור של האוטובוס שנשרף, ומכלול חיבור צמת הכבלים המסופקים כיום. בנוסף ביקר המומחה בחצר לפירוק רכבים וראה את שרידי האוטובוס השרוף. הוא בחן אוטובוסים שונים, לרבות מרכבי ואן-הול של חברת אוטובוסים המובטחת.

13.        בממצאיו הוא קבע כי חיבור צמת הכבלים לגוף המנוע התבצע באוטובוסים דוגמת זה שנשרף כדלקמן: "אביזר החיבור של צמת הכבלים לגוף המנוע עשוי מבסיס זוית פלדה המתחבר באמצעות ברגים, בצידו האחד לבסיס מתכתי המחובר לשלדה, ומצידו השני לתושבת מחומר פלסטי. בתושבת שתי תעלות דרכן עוברים אזיקונים המתהדקים סביב לחבק. נמצאו גם חיבורים של כבלים ישירות למבנה באמצעות אזיקונים." המומחה בדק את האזיקונים בחיבור צמת הכבלים שפורק מאוטובוס מאותה סדרת ייצור של האוטובוס שנשרף. לדבריו, "האזיקונים הינם פריכים וקשים מאוד. נראה כי האזיקונים עשויים מפי.וי.סי עם תוספים שונים כולל פלסטיסייזרים המקנים גמישות". הוא מצא כי חיבור וניתוב מערכת צמות החוטים החשמליים באוטובוסים נעשית על ידי בונה המרכב כגון חברת ואן-הול בחו"ל או מרכבים והארגז בארץ ולא על ידי בונה השלדה מרצדס. המומחה ציין "כפי שנצפה האזיקונים במכלול הצמדת צמת הכבלים לגוף הרכב בדגמי אוטובוס כמו זה שנשרף, מאבדים מגמישותם ומתקשים עם הזמן... כאשר אזיקונים כאלה לופתים שוורל פלסטי שבתוכו מוליכים מבודד בסביבת עבודה בה מתרחשות רעידות מתמשכות, הרי מהשילוב של התקשות האזיקונים במהלך הזמן והרעידות יכול להוביל לפגיעה במעטה המבודד של המוליך (י.ם). אם המוליכים (המתחברים לקוטב החיובי של המצבר) מוצמדים ישירות לגוף המתכתי (השלילי) של המרכב, הרי שכשל בידודי באיזור החיבור יגרום להווצרות קשת חשמלית ולקצר. שילוב כזה של שימוש באזיקונים המתקשים עם הזמן והמצמידים מוליכים מבודדים ישירות למרכב, הינו לקוי מבחינת בטיחות אש ויכול לגרום לשחרור האנרגיה הנדרשת לתחילת אש". הוא קבע כי העברת המוליכים המבודדים בתוך צנור שרשורי מבטיח שהסיכון האמור לא יתממש. בסיכום כתב המומחה כי "חיבור צמת הכבלים באוטובוסים עם שלדת מרצדס ומרכב ואן-הול מהסוג שהיה מעורב בשריפה נחות משמעותית בהיבט של בטיחות אש, מחיבור צמת הכבלים לגוף הרכב באוטובוסים עם שלדת מרצדס כפי שקיים היום." המומחה ציין שמדובר באוטובס עם שלדת מרצדס עם מרכב ואן-הול שנת ייצור 1997.

14.        המומחה אשר אסבן הינו מומחה לחקירה ושחזור תאונות. חקירתו התבססה על בחינת שרידי השלדה והמנוע שהיו באוטובוס שנשרף הנמצאים בעזה (חוות הדעת נערכה ב- 12.10.04). כמו כן הוא בדק אוטובוס נוסף של חברת "אנג'לס אוף נצרת" בחניון האוטובוסים בים המלח. הוא ערך גם בירורים ובדיקות עם לקוחות אחרים שמתפעלים אוטובוסים ומוסכים המטפלים בהם. לדבריו "בחקירה שערכתי ועל פי החומר שעמד בפניי מתברר מעל לכל ספק שמקור האש החל במתקן הקיבוע של חבקי הידוק צמת החשמל אל גוף המנוע". המומחה ציטט מחוק החשמל, התשי"ד-1954, (תקנות התשכ"ז-1966 פרק 6, סעיף 52): התקנה גלויה של כבלים "תכונות החבק" שם נכתב כי "א. חבק הכבל יהיה מחומר מאריך ימים ובעל חוזק מכני מספיק לנשיאת הכבל. ב. החבק יהיה מותאם לתנאי המקום ועשוי מחומר עמיד בפני איכול או מוקם כראוי בפניו." המומחה הודה שחוק החשמל לא מתייחס לרכבים אולם טען כי ניתן להסיק מהתקנות את חשיבות נושא החבק. בסיכום כתב המומחה כי חיווט החשמל באוטובוס היה נתון במעטה רך פגיע ולא מתאים לסביבת העבודה בה הותקן. החבק היה מורכב מאזיקוני פלסטיק שעקב תנאי הסביבה (מנוע חם) שינו את הרכבם והפכו לקשיחים, שבירים, חדים ומסוכנים. חיווט חשמלי שהיה נתון בתוך צנור שרשורי קשיח שהיה חבוק על ידי חבק מהסוג שבשימוש כיום היו מונעים את הווצרות הכשל שגרם לדליקה.

15.        חוות דעת שמאית מיום 6.6.99 נמסרה על ידי שמואל לוין, שמאי אשר העריך כי שווי הרכב עמד על 687,476 ש"ח.

ראיות הנתבעות

16.        מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת מיום 12.11.04 על ידי חנוך גרינברג, מומחה להנדסה וביטוח טכנולוגי מתקדם ברכב ואיתורן. המומחה הסיק כי "הגורם לשריפה אינו קשור בשום אופן בחיווט החשמלי בין האלנטרטורים למצברים. סימני הקצר ביציאות של האלטרנטור, מקורם בשריפה שפרצה בתא המנוע.... הסבירות הגבוהה ביותר היא, שמערכת המיגון מסוג מקסימטקס כשלה וגרמה לשריפה בתא המנוע וכתוצאה מכך לקצרים החשמליים בצמות החשמל מהאלנטרנטור". המומחה דחה את גירסת התביעה כי השריפה התחילה כתוצאה מכשל חשמלי באיזור האזיקון כתוצאה מפגם שהתהווה בו. לדבריו, במידה וטענה זו היתה נכונה אזי היה "נוצר מעגל סגור בין פלוס מצבר למינוס מצבר... מעגל סגור זה הינו קצר שיגרום לפי סברת המומחה לזרם קצר (זרם אין סופי) ולשריפת המוליכים ובמישרין לשריפת האוטובוס. אך היות ובזמן הקצר המתח בין הנקודות A  ל- B הוא 0 וולט... כלומר לא יזרום זרם כלל בחוטים המקוקווים ואם כך איך יש סימני קצר בין החוטים היוצאים מהאלטנטור נקודות D ו- C." כך שלל המומחה את האפשרות שקצר חשמלי גרם לתחילת השריפה. לדבריו, ההסבר לסימני קצר חשמלי הוא כי בתא המנוע פרצה שריפה שגרמה להורדת הבידוד החשמלי מעל מוליכי החשמל וכתוצאה מכך מוליכי החשמל באיזור האלטרנטור נשרפו וגרמו לקצרים חשמליים ולעליית הזרם במוליכים. לטענת המומחה, "קיימת סבירות גדולה ביותר שמערכת זו (המקסימטקס) היא הגורם לפרוץ השריפה בתא המנוע." לדבריו, המומחים מטעם התביעה לא התייחסו למערכת המיגון המונעת את התנעת הרכב מתוצרת מקסימטקס שהיתה מותקנת באוטובוס. המערכת כוללת ברז חשמלי הנשלט על ידי מערכת האזעקה כאשר ברז זה ממוגן במעטה מתכת (הוגשו תמונות). בזמן הנסיעה של האוטובוס הברז פתוח. הוא מותקן בקו הלחץ של הסולר בין מסנן הסולר ובין משאבת הזרקת הסולר. במידה והברז נסגר בזמן התנעת המנוע או בזמן פעולת המנוע, אזי לחץ שנוצר במשאבת ההזרקה הראשונית יגרום לסולר לפרוץ בריסוס דרך מסנן הדלק או דרך צנורות הדלק.

17.        חוות דעת נוספת נמסרה על ידי דוד נמרי, מהנדס רכב. המומחה בדק את חוות הדעת השונות (חוות דעת של מומחה אשר אסבן מ- 17.4.00, חוות דעת השמאית מ- 6.6.99, מכתבו של פרופ' יצחק רומן מיום 8.5.00 וחוות דעת של אלי היינה). הוא ציין כי לא בדק את האוטובוס משום שזה נמכר לפירוק. בחוות הדעת מיום 5.9.04 הוא ציין שבדק אוטובוסים דומים במוסך לאוטובוסים בנצרת. הוא ציין כי באוטובוס מותקנים שני אלטרנטורים. המומחה קבע כי "על פי נסיוני ובהתאם לאוטובוסים הדומים שבדקתי ועל סמך המסמכים השריפה באוטובוס לא פרצה מקצר בכבלי האלטרנטור".

חקירות הצדדים בבית המשפט