דחיית תביעה לפסק דין הצהרתי של תובעת את הידוע בציבור שלה לשעבר בין היתר בעילת עושק

1.         עניינו של פסק דין זה תביעת התובעת לפסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כדלקמן:

א.         כי חלק מרכוש הנתבע שייך לתובעת מכח חזקת השיתוף והחיים המשותפים שחיו הצדדים משך 11 שנים כידועים בציבור. 

ב.         פסק דין הצהרתי ספיציפי הקובע כי התובעת הינה בעלת מחצית הזכויות בדירת מגורים ברחוב ל' ב' 00/00 בחיפה והידועה כגוש 00000 חלקה 00/00 (להלן:"דירת ל' ב'").

ג.          לחילופין, להורות על אכיפת הסכם כולל קיום סעיף 4.2.1.1 להסכם מיום 11.8.03(להלן:"הסכם") כך שהתובעת תשוחרר מהמשכנתא על הדירה.

2.         התובעת הגישה בתחילה תובענה הכוללת 3 סעדים בעילות תביעה  שונות וביניהם תביעה נזיקית. 

             לאחר שנדרשה בהחלטה מיום 5.9.06 לפצל עילותיה הגישה כתב תביעה מתוקן שאינו כולל תביעה

              נזיקית.

טענות התובעת

3 .         חזקת השיתוף - התובעת טוענת כי הינה זכאית לחלק ברכוש הנתבע, הכולל : מוסך לתיקון מכוניות, 2 משאיות עם מנופים גדולים המושכרים למשרד הבטחון. התובעת דוחה את טענת הנתבע כי שכרו הינו 10,000 ש"ח וכי נטל הלוואות מהחברה.

4.         לטענת התובעת הצדדים היו ידועים בציבור, חיו כבעל ואשה בתקופה שנמשכה 11 שנים (פרט להפסקה של חודשים בודדים).  "ההסכם" מחודש אוגוסט 2003 מאשר את היות הצדדים ידועים בציבור . ההסכם אינו מעיד על הפרדה רכושית, אלא על העברת זכויות התובעת בדירה לנתבע. אין לראות בהסכם, הסכם ממון תקף השולל את חזקת השיתוף, שכן לא אושר אצל נוטריון.

5.         לטענתה, היחסים בין הצדדים החלו בשנת 1994, כאשר בחודש יולי 1995 הצדדים החלו להתגורר יחד. לטענת התובעת, על אף שהנתבע היה מצוי בהליכי גרושין עד לחודש מאי 1999, תיפקדו הצדדים ביחסי שיתוף כלכלי וניהלו משק בית משותף, תוך חלוקת הוצאות וצרכי הבית והכלכלה המשותפים למעט חשבונות בנק.

6.         לטענתה, החליטה לעזוב לארה"ב ובחודש ספטמבר 2003 טסה עם ילדיה לארה"ב , שכרה דירה רכשה ריהוט ומצאה מקום עבודה. או אז הגיע הנתבע לארה"ב ביום 18.11.03 ושיכנע אותה  לשוב לישראל יחד עם בנה, שעמד להתגייס לצבא בחודש אפריל 2004. לטענתה חיי השיתוף נמשכו גם לאחר חזרתה מארצות הברית וזאת עד לשנת 2005. הצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת כאשר התובעת משתמשת ברכבו של הנתבע.

7.         לטענתה - כל צד תרם כמיטב יכולתו כאשר יכולת הנתבע גבוהה מיכולותיה הכלכליות.  בתחילה התגוררו הצדדים ברחוב הפ' בחיפה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בדירה מרווחת יותר ברחוב הר' באח'. לטענתה, משך 4 שנים שילמה את שכר הדירה וחשבונות הצריכה השוטפים. הנתבע שילם עבור קניות שערכה התובעת והצדדים השתתפו בהוצאות הבית.

8.         על מנת לחסוך את הוצאות השכירות, רכשו הצדדים בחודש ינואר 1999 דירה ברח' ל' ב' בחיפה. בחודש יוני 1999 עברו הצדדים להתגורר בדירה. עלות הדירה הייתה 182,000 דולר כאשר הנתבע שילם 80,000$ במזומן והתובעת שילמה באמצעות הלוואת משכנתא בתנאים משופרים לאור היותה אם חד הורית. המשכנתא הייתה על סך 102,000 דולר, כאשר הנתבע נרשם כלווה נוסף. התובעת טוענת להשקעות בדירה בסך 37,612 ש"ח כספי פיצויים שקיבלה מ"איגוד המוסכים".

9.         ההסכם - לטענת התובעת ביום 11.8.03 חתמו הצדדים על הסכם לפיו לתובעת אין זכויות בדירה על תכולתה. לטענתה ההסכם נחתם לאור טענות הנתבע כי עליו להוכיח במס הכנסה השקעות כספים בדירה. לטענתה, הנתבע לא עמד בתחייבויותיו בהתאם לסעיפים 4.2.1.1  ו- 4.1.5 להסכם, הפר את ההסכם הפרה יסודית ולא שיחרר את התובעת מהמשכנתא. לטענתה נשאה בתשלומי המשכנתא בסך 1,300 ש"ח לחודש, עד לחודש אוגוסט  2003, עת שוחררה מחובת התשלום כאמור בהסכם שנחתם בין הצדדים. כספים שניתנו לה בסך 400,000 ש"ח  הינם בבחינת מתנה ולא הלוואה. לטענתה לא נערך כל הסכם הלוואה והיא לא נדרשה להשיב את הכספים.

10.        לדברי התובעת קיום חלקה בהסכם, כפוף למילוי חלקו של הנתבע בהסכם. התובעת מציינת את עילת העושק שכן חתמה על ההסכם לאור רצונה להשתחרר מאלימותו הנפשית של הנתבע. לאור הפרת ההסכם, יש לראותו כמבוטל ולפיכך התובעת זכאית להרשם כבעלת מחצית הזכויות בדירת המגורים ברח' ל' ב' .

טענות הנתבע

11.        לטענת הנתבע הצדדים היו ידועים בציבור משנת 1999 בלבד. בתקופות שבין 1994 ל-1999 וכן לאחר חזרת התובעת מארה"ב בשנים 2003-2005 הצדדים היו ידידים, כאשר בתקופה השניה היחסים אף היו מתוחים ובלתי תקנים כאשר התובעת מצפה לשוב לארה"ב.

12.        לטענתו, הצדדים לא חיו בשיתוף כלכלי, אלא בהפרדה רכושית ולפיכך אין משמעות להיותם ידועים בציבור. לדבריו השתתף בהוצאות הבית בקמצנות כאשר התובעת נסמכת על אביה  ונאלצת לעבוד למחייתה. לטענתו מלבד שיתוף בדירה, עליה שילמה התובעת 3 תשלומים בלבד לא היה כל שיתוף בין הצדדים כאשר גם השיתוף בדירה הסתיים.