דחיית תביעה לפסק דין הצהרתי על בן ממשיך עוד בחיי האם

בקליפת אגוז:

זכויות חכירה במשק חקלאי מס' *** בתל עדשים שהוקנו מכוח חוזה חכירה של קק"ל, פוקעות ללא שבעלי הזכות (שהלכו לעולמם זה מכבר) או יורשיהם דואגים לרישומן או לחידושן ו/או להארכתן בחוזה נפרד ורשות מקרקעי ישראל עורכת "חוזה משבצת" חדש מול האגודה השיתופית ומשנה את מהות הזכות ובעיקר את דרכי העברתה בעקבות פטירה. באותו משק חקלאי ממשיכים לגור צאצאים של בעלי הזכות המקורית (כלתו של בעל הזכות ובנה (התובע)) וזאת עד לפני שנים אחדות שאז הכלה מוצאת לסידור חוץ ביתי הואיל ומונה לה אפוטרופוס בשל מצבה הבריאותי מידרדר.

כעת תובע הבן ליתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של הזכויות במשק מכוח ההכרה "דה פקטו" של הגופים המיישבים בו ככזה וללא שיש בידיו ולו מסמך אחד המצביע על העברת הזכויות אי פעם. האם יש להיענות בחיוב לתביעתו?

א.         הצדדים והרקע הרלבנטי:

1. התובע (להלן : "צ.מ. ") הינו בנם של הנתבעת 1 (להלן : "האם" או "הכלה", לפי ההקשר) ושל המנוח ג.מ. ז"ל, שנפטר ביום 10/05/1984, (להלן: "ההורים") ונכדם של המנוחים י.מ. ז"ל שנפטר בשנת 1970 ות.מ. ז"ל שנפטרה ביום 06/02/1984 (להלן: "הורי ההורים" או "הסבים" או "המנוחים").

2. הנתבעות 2 ו-3 הן אחיותיו של התובע ובנותיה של האם, הנתבעת 1 (להלן : "ו.ר." ו"ש.מ.").

3. ביום 17/07/1939 נחתם בין הורי ההורים לבין קק"ל ע"י מנהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה המעניק להם זכות חכירה במשק. תקופת החכירה שנקבעה בהסכם, היתה מיום 01/10/1938 ועד 30/09/1987 עם אפשרות להארכה עד 30/09/2036.

4. זכויות החכירה של הורי ההורים רשומות גם בלשכת רישום מקרקעי ישראל (טאבו) צורף נסח טאבו כנספח 8 לתצהיר הנתבעת 1/האם.

5. במשך כל השנים, היחסים בין התובע לבין הנתבעות 1-3 התנהלו על מי מנוחות, לכאורה. יחסים אלו החלו להתדרדר בסביבות שנת 2007 כאשר נראה כי המשבר העיקרי פרץ סביב נסיבות התדרדרות מצבה הרפואי של האם, מינוי אפוטרופוס והשמתה בסידור חוץ ביתי בבית אבות.

6. אין חולק, כי הבן צ.מ. מאז ומעולם התגורר במשק (למעט תקופות קצרות מאוד), מאז פטירתו של אביו הינו עובד ומתפעל את המשק על רכיביו.

7. האחות ו.ר. טענה כי היא מונתה כ"בת ממשיכה" אך לא הציגה כל אסמכתא לעניין, יתרה מזו הציג התובע מכתב מהאגודה מיום 26/11/1982 לפיו שותפותה של ו.ר. במושב הופסקה ביום 01/04/82.