הרקע להתדיינות
1. התובעת (ביחד עם ילדיה) היא בעלת זכויות החכירה בנכס ביישוב אבן יהודה שאותו רכשה בשנת 1978, ביחד עם בעלה המנוח. הנכס מצוי בחלקה 203, גוש 7793, בשטח של 2009 מ"ר, והוא גובל בדרך 553.
2. לצורך סלילה והרחבה של דרך 553 הפקיעו משרד התחבורה ומע"צ שטחים מנכסים שגובלים בדרך זו, ובהם שטח של 59 מ"ר מנכס התובעת.
ההפקעה נעשתה על פי צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (כבישים אזוריים), התשכ"ד - 1964 (להלן:
צו ההפקעה); מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן:
פקודת הדרכים).
צו ההפקעה פורסם בקובץ התקנות ביום 20.8.64 (נספח ו' לתצהירו של מר גולדשטיין, יועץ לזכויות דרך במע"צ).
3. בשנות ה- 90 גדל מאד עומס התחבורה בדרך 553. בשנים 1998 - 2000 תכננה וביצעה מע"צ עבודות של הרחבת דרך 553 ותשתיות הדרך הצמודות לה. לשם כך נדרשו השטחים שהופקעו מהחלקות הצמודות לדרך, ובהן חלקת התובעת.
מע"צ פנתה אל התובעת, בכתב ובעל פה, בדרישה שתמסור לה את החזקה בשטח המופקע מחלקתה. משדחתה התובעת דרישות אלה, הגישה מע"צ (ביחד עם משרד התחבורה), כנגד התובעת, תובענה לסילוק יד מהשטח המופקע. תובענה זו: ה.פ. 1092/00 בבימ"ש השלום בפתח תקווה, תיקרא להלן:
תביעת מע"צ, ועניינה יפורט בהמשך.
4. במסגרת התכניות להרחבת דרך 553 הזמינה מע"צ אצל חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן:
חברת החשמל), בשנת 1998, תכנית להעתקה של חלק מעמודי קו המתח הגבוה, שהיה קיים לאורך הדרך. כיוון שהיה מדובר בקו ישן, בן למעלה מ- 30 שנה, היה צורך לשדרג אותו, ועל כן נוספה לתכנית הראשונה תכנית נוספת, לשיפור כל קו המתח הגבוה. בין היתר, כללה התכנית העתקת מקומם של עמודי מתח גבוה, שהוקמו בעבר בחלקות פרטיות, אל השטחים המופקעים שבשולי דרך 553, וכן החלפת עמודי מתח גבוה ישנים בעמודים חדשים ומשודרגים. קו המתח הגבוה עצמו נשאר בן 22 קילו-וולט, כפי שהיה בעבר.
5. ביום 8.8.00 הציבה חברת החשמל, בשטח שהופקע מחלקת התובעת, עמוד מתח גבוה,
מס' P 781 (להלן:
העמוד).
העמוד החליף עמוד מתח גבוה ישן, שהיה ממוקם בחלקה 204 הסמוכה לחלקת התובעת.
אותו עמוד ישן היה בגובה של 12 מטרים, ואילו העמוד דנן גובהו כ- 18 מטרים (עדות מר משה גרינבוים, מתכנן רשת בחברת החשמל, בעמ' 80 לפר').
6. התובעת טוענת כי העמוד הוצב שלא כדין בשטח חלקתה.
התובעת העלתה טענות שונות כנגד תוקפה של ההפקעה, על פי צו ההפקעה. לטענתה, ההפקעה בטלה, והפועל היוצא מכך - אין בסיס חוקי לפלישת חברת החשמל לשטחה ולהצבת העמוד בו.
העמוד עצמו הוא, לטענת התובעת, מתקן בעל חזות אימתנית, שמהווה מטרד, גורם ירידת ערך לנכס שלה ואף גורם לה נזקים ועוגמת נפש, בין היתר, בשל כך שכלתה אינה מוכנה לעבור לגור בקרבתה, בשל החשש לפגיעה בבריאותם של בני משפחתה, בשל קרבתו של העמוד לבית התובעת.
בתביעה דנן תבעה התובעת את סילוקו של העמוד, וכן דמי שימוש ראויים עבור התקופה שבה היה מוצב במקומו (בתיקון לכתב התביעה הועמדו דמי השימוש שנתבעו על סך
112,000 ש"ח). עוד תבעה התובעת פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין מטרד, הפסד הנאה, ירידת ערך, סיכון בריאותי ועוגמת נפש.
התביעה הוגשה כנגד חברת החשמל וכנגד שני בעלי תפקידים בה: מר מוטי פישר, מנהל אזור נתניה, ומר מוריץ רווח, מנהל מחוז הדרום, שאזור נתניה מצוי בתחום אחריותו.
חברת החשמל הגישה הודעה לצד שלישי כנגד מע"צ.