דחיית תביעה לביטול הסכם מתנה להעברת מניות בחברה

ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 23.2.16 (כב' השופטת ח. שירה), אשר דחה את תביעת המערער לביטול העברת מניותיו בחברת *** (להלן – החברה) לילדיו המשיבים.

העובדות הנדרשות לנדון

1. המערער והמשיב 1 רכשו באוקטובר 1992, בחלקים שווים, זכויות חכירה ממנהל מקרקעי ישראל בנכס הידוע כגוש 6711 חלקה 486 (להלן - הנכס). ביום 1.7.97 העבירו המערער והמשיב 1 ללא תמורה את הזכויות בנכס לחברה, אותה הקימו לצורך כך.

העסקה דווחה לרשויות המס. 

נציין כי הבעלות בחברה הייתה 50% למערער ו – 50% למשיב 1, 100 מניות לכל אחד (ראו דו"ח רשם החברות נספח 3 למוצגי המשיבים).

ביום 1.12.98 נחתם חוזה קומבינציה בין החברה לחברת מבני ת.מ.מ בע"מ להקמת בניין משרדים על הנכס. 

ביום 14.5.02 חתמה החברה  על חוזי חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל בקשר עם הנכס.

כחודש וחצי לאחרי כן, ביום 2.7.02, העביר המערער את מניותיו בחברה למשיבים: 10 מניות למשיב 1 ו-90 מניות למשיב 2. עוה"ד של הצדדים והחברה, עו"ד אלטלף, ערך את שטרי העברה ואימת אותם והעסקה דווחה לרשם החברות ביום 2.7.02 (נספח 10 למוצגי המשיבים). רשם  החברות אישר את עסקת העברת המניות ביום 7.8.02.

2. בכתב תביעתו טען המערער כי לא הבין שבאמצעות העברת המניות למשיבים העביר להם למעשה את הזכויות בחברה ובנכס. לטענתו, הוסבר לו, וכך אף הבין, כי חתם על מסמכים לצורך קבלת הלוואה, רישום משכנתא ועוד פעילויות כספיות שלא יכול היה לעשות בעצמו נוכח גילו דאז – 75. כן טען כי הוא מוגבל בשפה העברית ולא היה מודע על מה חתם. לטענתו, הוא האמין ובטח בבניו, והם שללו את זכויותיו תוך שהם שומרים בסוד את העברת המניות דבר שנודע לו רק באקראי עת התוודע לעובדות אחר שאחד השוכרים בנכס סילקו מהמקום בטענה שאינו הבעלים.

במהלך הדיונים שהתקיימו בעניינו, הוסיף המערער וטען טענות חלופיות שונות שלא נזכרו במפורש בכתב תביעתו. כן טען כי מדובר במתנה – העברת מניות ללא תמורה – ואולם המתנה לא הוש., שכן עסקת המכר לא דווחה לרשויות המס, וכי אין די ברישום העברת המניות מצד לצד. כיוון שכך הרי עסקינן בהתחייבות ליתן מתנה והוא רשאי לבטלה בוודאי בנסיבות העניין בהן המשיבים מתנהגים כלפיו באופן מחפיר.

המערער הוסיף וטען בסיכומיו כי למרות שהייתה לו הזכות ליהנות מפירות הנכס, המשיבים חדלו להעביר לו את חלקו, על כן מדובר במתנה על תנאי מפסיק, ולפיכך על המשיבים להשיב לו את המתנה.