דחיית תביעה כספית של נכד כנגד סבו וכנגד חברה משפחתית

פתח דבר

1.         סיפור עצוב מקופל בפסק הדין שבפני: פסק הדין מכריע בתביעה כספית של נכד יליד 1975 כנגד סבו - הנתבע יליד 1917 וכנגד חברה משפחתית שהיא הנתבעת מס' 2 שכונתה משום מה "הנתבעת הפורמאלית".

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.         כרקע מקדים אציין כי כבר דחיתי על הסף תובענה אחרת של התובע כנגד הנתבע (ראה תמ"ש (ת"א) 57051/08 א.ד. נ' ג.י ) (13/12/09) (פורסם במאגר "נבו"). בתובענה זו תבע התובע מכוח הלכת השיתוף כיורש סבתו את סבו הנתבע.

3.         בתובענה הנוכחית טוען התובע כי סבו - הנתבע הינו בעל השליטה המוחלט בחברת ...בע"מ (להלן "החברה") וכי היא "האורגן ונושא המשרה היחיד והכל יכול בה". התובע טען כי החברה היא איגוד מקרקעין שנתאגדה כדין ביום 15/02/65 ובמשך כל שנות קיומה שימשה "יישות מעין נאמנותית" אשר הנכס היחיד שהיה בבעלותה היה בית מגורים הידוע כגוש....חלקה ... ברח' ..... ב... (להלן "הבית").

4.         לטענתו של הנתבע, הוקצו בחברה מניות כדלקמן: 2 מניות הנהלה לר.ג., אשתו המנוחה של הנתבע. 2 מניות הנהלה לנתבע עצמו. 1 מניית הנהלה ו-100 מניות רגילות לד. אימו המנוחה של התובע. 1 מניית הנהלה ו-100 מניות רגילות לנ. דודתו של התובע והכל מתוך הון מניות רשום של 20,000 מניות בנות 1 ל"י כל אחד.

            התובע טען כי בעת הקמת החברה, ד.ונ. היו קטינות והקצאת המניות נעשתה לטובתן בהתאם להוראת חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות תשכ"ב 1962 באישור ביהמ"ש. ואולם הוסיף וטען התובע כי הנתבע השתמש במניית הניהול שלו שלא כדין וגרם לדילול המניות בחברה, באופן שקיפח את התובע כיורשו של אימו המנוחה ד. ובניגוד מוחלט לחובת נאמנותו על פי מסמכי ההתאגדות של החברה. באופן האמור לעיל, גרם הנתבע למכירת הנכס העיקרי של החברה, הוא הבית ב.....

5.         כתוצאה מכך תבע התובע מן הנתבע סכום של 1,324,125 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שהוא משקף את שיעור החזקותיו וזכיותיו של התובע בהון החברה העומד לטענתו על סך 49.5% (102 מתוך 206 מניות רגילות), ולחילופין הסכום הנתבע "נגזר" מסכום המכירה. כן ביקש התובע להצהיר ולהורות שהסכום הנ"ל ישולם בערכי נטו.

6.         מנגד, הכחיש הנתבע את טענות התובע. הנתבע הבהיר שהוא התגייס ב-1940 לחיל האוויר הבריטי ושירת בכל תקופת מלחמת העולם השניה כמהנדס טייס והגיע לדרגת קצונה "היה הארץ-ישראלי היחיד שהגיע לדרגת קצונה בכירה "... הנתבע הוסיף כי בתו ד., כי אצל אימו של התובע התגלתה בסמוך לגיוסה לצבא מחלת נפש והיא אושפזה מחמת מחלתה בבתי חולים שונים בארץ "שתים עשרה פעמים לפחות לתקופות ממושכות למדי", ובתקופות כאלה היה הוא אשר טיפל בתובע שהיה ילד קטן, במיוחד גם לאחר שאביו של התובע התגרש ממנה. הנתבע תמך בתובע לטענתו לאורך כל חייו, ואף מימן לימודו בחו"ל ואחר כך מימן פתיחת .... על ידו ובנסיבות אלה, הוא מרגיש מאוד פגוע עקב הגשת התביעה.

7.         לגופו של עניין, טען הנתבע כי אין לתובע כל עילת תביעה המוכרת בדין נגדו.

8.         עוד נטען בהגנה כי החברה שהוקמה היתה חברה פרטית ולא שימשה כ "ישות מעין נאמנותית". עוד נטען בכתב ההגנה, שהחברה נוסדה לצורך ניהול עסקים שונים, כמפורט בתזכיר התאגדותה. עוד נטען כי בתזכיר החברה לא נזכרה המטרה של שימוש כנאמן או מעין נאמן, ולפיכך החברה לא היתה מוסמכת לשמש בתפקיד כזה.

עוד נטען כי החברה רכשה מגרש ב... והיא שבנתה עליו את הבית ב...., וזאת מאחר שבעת רכישת המגרש היה בתוקף חוק מס עיזבון ועורכי הדין נהגו לייעץ ללקוחותיהם לרכוש נכסי נדל"ן באופן זה. ועל פי הייעוץ שקיבל הנתבע, הרי החברה תתנהל על פי רצונו, ולשם כך גם הוקצתה לו מניית הנהלה. לפיכך, עת פעל הנתבע הוא פעל בסמכות מלאה בהיותו הדירקטור היחיד בה ובעל 2 מניות הנהלה בה.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי לתובע לא היתה כל זכות בחברה כך שממילא לא ניתן היה לגזול ממנו כל מאום, וממילא אין להם כל חובת אמון כלפי התובע. לחילופין טענו הנתבעים כי נגרמו להם הוצאות רבות במכירה אותן בכל מקרה יש לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובע אם ייפסק, וכן בהחזר כל הכספים שהנתבע הלווה לחברה לצורך רכישת המגרש ובניית הבית שעליו.

בנסיבות אלה אפוא, ביקשו הנתבעים כי תידחה התביעה.

מבוא דיוני

10.        למרבה הצער, ניסיונות להביא הצדדים לפשרה העלו חרס. הנתבע היה מאוד פגוע מנכדו התובע ולא היה מוכן להציע הצעה נוספת אשר "תשביע" את התובע. בנסיבות אלה אפוא, קבעתי את התיק להוכחות.

11.        אוסיף ואומר שהתובע התעלם מן הכללים הנוהגים בביהמ"ש למשפחה וכך הגיש חוות דעת שמאית מטעמו בניגוד להוראות תקנה 258(י"ב) לתקס"א התשמ"ד 1984, ואולם לא הוצאתי את חוות הדעת מן התיק, נוכח העובדה שב"כ הנתבע הביע עמדה שחוות הדעת אינה רלוונטית והוא לא התנגד שזו תישאר בתיק בכפוף לטענותיו כנגדה. כך גם תבע את חברת ... שלכל הדעות אינה עונה להגדרת "בן משפחה" וזאת מבלי לבקש רשות מוקדמת (ואף לא מאוחרת) לשם כך. אוסיף ואומר שאמנם לא התבקש כל סעד נגד חברת ... והיא הוגדרה כ"נתבעת פורמאלית", ואולם בביהמ"ש לענייני משפחה - אין נתבעים פורמאליים.

12.        עוד נושא עליו בחרתי להתעכב במסגרת המבוא הדיוני הוא האופן בו נוסח כתב התביעה וגם הסיכומים מצידו של התובע. בניגוד לכללי הדין, כתב התביעה לא נוסח בלשון קצרה ותמציתית כיאה לכתבי טענות, המלל היה רב והניסוח חרג לא אחת מלשון מאופקת הראויה לכתבי טענות, ולא כל שכן כתבי טענות בביהמ"ש למשפחה. רבו החזרות בכתב התביעה "סיכומי ביניים" וכיוצא באלה.

גם הסיכומים, הוגשו בצורה רחבה בניגוד להוראותי, עם כותרות שחלקן בשפה לעז ("אבני מייל עובדתיים ועיתיים" עליהם תהיתי במיוחד, מה להם ולכתבי טענות או שמא היתה הכוונה ל"אבני דרך" שגם להם לא מצאתי מקום בסיכומים) ועיקר לכל, הניסוחים היו פוגעים וחריפים כמו - ורק להמחשה - "תוכנית תלת-שלבית לגזלה" ועוד. חבל שכך.