- זו תביעה למתן צו מניעה קבוע, צו עשה ופסיקת פיצויים, בגין הפרת פטנט ישראלי רשום מס' 184211, (להלן: "הפטנט"), המתייחס לאמצאה שעניינה מערכת והתקן לאפשר פריצה בכוח של דלתות, או מפתחים אחרים, באמצעות הפעלת לחץ על משטחים בעלי גבולות צמודים.
הפטנט הוגש למשרד הפטנטים הישראלי ביום 25.6.07, והתקבל כפטנט ביום 5.8.09. הפטנט רשום על שם התובע מס' 3 ועל שם אחיו, מר בנימין ירמיהו, אשר היו שותפים במסגרת שותפות - התובעת מס' 1, וכן בעלי המניות בחברה - התובעת מס' 2, אך במסגרת פירוק שותפות בין השניים ויתר, ככל הנראה, מר בנימין ירמיהו על זכויותיו בפטנט, ואלו הפכו להיות בבעלותו של התובע מס' 3 בלבד.
בקשר למתקן הפריצה נשוא הפטנט, רשום אף על שם התובעים, או מי מהם, מדגם מס' 44246, אשר נרשם ביום 28.5.07.
2. טענת התובעים, בקליפת אגוז, הינה כי הנתבעת מס' 1 ייצרה מוצר שהוא פורץ דלתות, ואשר הוא, כך הטענה, מפר את הפטנט, והן את המדגם הרשום, וכי למעשה הפרת הפטנט, כאמור, חברה אף הנתבעת מס' 5, אשר, על פי הנטען, סיפקה לנתבעת מס' 1 חומרים, שרטוטים, תכניות וכן מידע, אשר סייע בידה לייצר את המוצר המפר. הנתבעים 2-4 הם בעלי המניות והמנהלים בנתבעת מס' 1.
עילות התביעה עליהן מושתתת התביעה, מלבד הפרת הפטנט והפרת המדגם, הן עילות של פגיעה במוניטין וגניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, והתערבות בלתי הוגנת.
בתביעה זו פוצל הדיון, כך ששאלת ההפרה הנטענת נדונה תחילה, ופסק דין זה ניתן לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים בשאלת ההפרה.
3. על מנת להבין את הרקע לתביעה זו, רצוי להידרש, בקצרה, להשתלשלות האירועים שקדמה להגשת התביעה.
לצורך ביצוע משימותיו, נדרש הצבא לערכות המשמשות לפריצה של דלתות שלא באמצעות חומרי נפץ או אש, ולפיכך קרויות "ערכות לפריצה קרה", וערכות אלו משמשות את הצבא במשימות הדורשות פריצה לבתים ואתרים שונים.
החל משנת 1998 רכש משרד הביטחון ערכות מן הסוג הנ"ל, מחברה הקרויה "הולמטרו", וזאת באמצעות נציגתה בישראל חברת "עופר כיבוי חילוץ והצלה", ובשנים 2000-2006 נרכשו הערכות הללו מן התובעת מס' 1 ללא מכרז, כספקית יחידה, אך בשנת 2007, בעקבות צרכים מבצעיים של הצבא לרכישת מאות ערכות כאלו, החליט משרד הביטחון לפרסם מכרז פומבי,(להלן: "המכרז") וזאת על מנת להגדיל את מאגר הספקים ולצמצם את עלויות הרכישה.
משרד הביטחון סיפק במכרז פירוט של כלל הצרכים והביצועים הרלוונטיים למוצר אותו הוא מבקש לרכוש, וחלק בלתי נפרד מתנאי המכרז היה מסמך מפורט הכולל אפיון טכני, אשר איגד בתוכו את כלל הדרישות, הטכניות והביצועיות, אותן מבקש משרד הביטחון לקבל מן המערכת נשוא המכרז, והמציעים נדרשו להציע אך ורק מערכות אשר יענו על צרכים אלו.
4. בין מגישי ההצעות במכרז היו התובעים וכן הנתבעת מס' 1, ועל פי החלטת ועדת המכרזים הוכרזה הנתבעת מס' 1 כזוכה במכרז, בהיות הצעתה ההצעה הכשרה הזולה ביותר.
התובעים לא השלימו עם תוצאות המכרז, הגישו עתירה מנהלית לחשיפת הפרוטוקולים ויתר מסמכי המכרז, ולאחר שקיבלום הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה מנהלית נוספת (עת"מ 1042/08), בה עתרו לביטול זכייתה של הנתבעת מס' 1, בין היתר מטעמים של קיום פגמים בהליך בחירת הזוכה, וכן מטעמים של אי עמידה בתנאי הסף שנקבעו במכרז, וכן בגין פגמים נטענים נוספים בפעולותיה של ועדת המכרזים.
עתירתם של התובעים נדחתה בפסק דין שניתן ביום 31.12.08, וערעור שהוגש על ידי התובעים לבית המשפט העליון, לא צלח אף הוא.
ראוי לציין כי הן בעת הגשת הצעת התובעים במכרז הנ"ל, הן במסגרת העתירה המינהלית שהגישו, כאמור לעיל, בעניין ביטול המכרז, לא העלו התובעים כל טענה כאילו עצם פרסום המכרז, לרבות נספח האפיון שצורף אליו, יש בו משום פגיעה בזכויותיהם הקנייניות, ואת החזית הנוכחית, בדבר הפרות הקניין הרוחני הנטענות, פתחו הם כשנתיים לאחר פרסום המכרז ההוא.
5. בעניין זה ראוי אף להוסיף כי הבקשה לפטנט הוגשה, כאמור, על ידי התובעים ביום 25.6.07, וביום 20.12.07 לאחר שנודע לתובעים כי, למגינת הלב, לא זכו במכרז, פנו הם לרשם הפטנטים בבקשה לבחינת הפטנט על אתר, תוך שהם טוענים כי ההמצאה שלהם מנוצלת כבר עתה, ויש אף חשש מניצולה העתידי (ראה נ/4 - תצהיר בנימין ירמיהו מיום 20.12.07 הנספח לבקשה לבחינה על אתר).
בסעיף 7 ל-נ/4 הנ"ל כותב המצהיר כי נדהם למצוא "מכרז של מאות יחידות שיצא זה עתה המכיל את פרטי המערכת שסיפקתי, במדויק אף במידותיה למעט שגיאות מדידה קלות".
המצהיר מוסיף ומצהיר כי עובדות אלו מלמדות על "ניצול עסקי מאסיבי של ההמצאה על ידי משרד הביטחון הנהנה מתעריפים מופחתים על חשבון זכויותיי כממציא".
המצהיר איננו מגלה את אוזנו של רשם הפטנטים כי מדובר במכרז שבו השתתף, ולא הצליח לזכות בו, והוא נמנע מלפרט את פרטי המכרז תוך שהוא מציין כי איננו רשאי לעשות כן מטעמים של "התחייבות סודיות שמחייב משרד הביטחון את כל מי שניגש לנתוני המכרזים שלו".
סודיות נטענת זו לא מנעה מן המבקשים להגיש שלושה ימים לאחר מכן ביום 23.12.07, את העתירה המנהלית לבית המשפט, כשאליה הם מצרפים את מסמכי המכרז והאפיון של פורץ הדלתות, וזאת בהליך בלתי חסוי הפתוח לעין כל.