דחיית תביעה בגין ביטול שקים נגד כדורסלן צמרת לשעבר

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך83,373 ש"ח אשר החלה כהתנגדות לביצוע שטרות בהוצאה לפועל בהתאם לסעיף 81 א' לחוק ההוצאה לפועל.

עמיחי (מיקי) תירוש (להלן: " התובע") הגיש במסגרת ת.א 52662/06 (עיקרי - הכולל  ת.א 13058/07,63048/06,52663/06) בקשה לביצוע שקים כנגד דורון וטליה  שפר (להלן: " הנתבעים") וזאת בשל ביטול שקים שניתנו על ידם במסגרת הסכם שכירות של בית ברחוב כיכר קדומים 8 ביפו אשר שימש שנים רבות כגלריה ובתחילת שנות ה- 90 שופץ על ידי התובע לצורכי מגוריו (להלן: " הבית").

התובע טוען כי ביטול השקים נעשה בחוסר תו"ל , תוך הפרת הסכם השכירות. לגישתו טענת הנתבעים בדבר "כשלון תמורה מלא" הינה טענת סרק שהועלתה על מנת להיחלץ מההסכם. התובע טוען כי הנתבעים היו מודעים למעלותיו ומגרעותיו של הבית, יתרה מכך טוען התובע כי הבהיר בפניהם כי לדעתו הבית אינו מתאים למשפחה עם תינוקות רכים. על אף זאת, הנתבע ביקש לשכור את הבית והבהיר שהוא מודע באופן מוחלט ליתרונות ולחסרונות של בית כזה.

לגישתו, הנתבעים התעקשו לשכור את הבית והעלו דרישות שונות לביצוע עבודת שיפוץ אשר בהם נאלץ לשאת התובע בסך כולל של  150,000 ש"ח. התובע היה מסרב לשאת בעלויות אלו במידה והיה יודע כי לא יישארו בנכס עד לתום תקופת השכירות.

ביום 24/03/05, ימים ספורים לאחר לידת ביתם השנייה, הודיעו הנתבעים כי הם עוזבים את הבית, על בסיס הטענה, כי הבית קר מידי בשביל התינוקת שאך נולדה. בתוך מספר ימים פינו הנתבעים את הנכס וכן ביטלו את השקים בגין יתרת תקופת השכירות.

התובע טוען כי לא הייתה כל עילה להפסקת השכירות מאחר והנתבעים היו מודעים לטיב הבית שהינו בית עתיק בן מאות שנים. הנתבעים בדקו את הבית וידעו את מצבו ואף על-פי כן קיבלו החלטה להתגורר בו.  הנתבעים גם היו ערים לעובדה כי הנתבעת עתידה ללדת בקרוב.

התובע טוען כי הנתבע סיפר לו כי הוא מעוניין לשכור את הבית בסמוך לחודש יולי 2005 במקביל להצטרפותו לקבוצת הכדורסל של הפועל ת"א. בין הצדדים הוסכם כי השכירות תחל בחודש ספטמבר 2005 וכי יועברו לידי התובע רשימה מבוקשת של עבודות בבית לאישורו. משכך סוכם כי דמי השכירות ישולמו החל מיום 10/10/05 (העתק טיוטת ההסכם ורשימת העבודות צורפו כנספחים ג'- ד' לת.ע.ר התובע).

לאחר זמן מה היו פרסומים בדבר העלמות של הנתבע לקבוצת הכדור סל ובזמן זה אף ניתק קשר עם התובע. כעבור זמן שב הנתבע והודיע כי הוא מעוניין לשכור את הבית והקשר בין הצדדים חודש משכך חתמו הצדדים על הסכם שכירות (העתק ההסכם והשקים שניתנו בגין השכירות וכן ריכוזם צורפו כנספחים ה'-ז').

התובע טוען כי התיקונים בנכס בוצעו לבקשת הנתבעים והוא דוחה את הטענה לפיה היו בעיות חשמל בבית. לטענתו, התקלות נוצרו בגין השימוש במכשירי החשמל של הנתבעים.

התובע הבהיר כי  הנתבעים היו מודעים לקור בחדר השינה, שכן לא קל למזג את הבית לאור מבנה החלל הפנימי והיותו פונה ישירות אל הים וחשוף לרוח, מים ולחות.

בהתאם לפרסומים בתקשורת עלה כי הנתבע התנתק מקבוצת הכדורסל במהלך חודש מרץ 2006 ובסיום אותו חודש הודיע על עזיבתו את הבית (העתק הפרסומים צורפו כנספח א' לת.ע.ר התובע).

לאחר שכל ניסיונות התובע לגבות את החוב האמור עלו בתוהו, לא נותר בידיו כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

בהתנגדותם אשר הפכה להיות ת.ע.ר מטעמם טענו הנתבעים מספר טענות עיקריות: ראשית טענו כי הנתבעת איננה חתומה של השקים וכי לא ניתנה לנתבע כל הרשאה מטעמה, ולא נדרשה הרשאה מטעמה. לגישתם עצם ניהול חשבון משותף והנפקת שקים אינה מקיימת את הזכות לבצע את השטר כנגד מי שלא חתום עליו.

הנתבעים טענו עוד כי השקים אינם אכיפים מחמת כשלון תמורה מלא מוחלט או לחילופין כשלון תמורה חלקי וזאת מאחר והשקים ניתנו בזיקה לחוזה שכירות שהופר בהפרה יסודית על ידי התובע.

הנתבע מודה שחתם על ההסכם אשר נערך בין הצדדים בחודש דצמבר 2005  וסיכם על דמי השכירות על סך של 2,800$ לחודש (דמי שכירות 1,000 $ +תוספת להסכם כלים וחפצי אומנות שונים 1,800$ לחודש). הוא מודה כי בעת כניסתם לבית היו הנתבעים הורים לילדה בת 10 חודשים והנתבעת הייתה בהריון מתקדם.

הנתבע מודה כי מסר לתובע 10 שקים ע"ס 4,600 ש"ח כל אחד אשר מתוכם נפרעו 4 שקים בגין חודשים דצמבר, ינואר פברואר ומרץ כולל. הנתבעים מלינים על כך שבנכס היו פגמים רבים בהם:

1.     ארבעה מתוך 5 מזגנים לא עבדו.

2.      תקלות חמורות במערכת האינסטלציה לרבות שבר בצנרת לסילוק מי שופכין אשר מנעה שימוש בשירותים בקומה התחתונה.

3.     ריח מתמיד של טחב  אשר לא אפשרו את ההנאה והשימוש הסביר באותו חלק ואף השפיעו על יתר הדירה.

4.     מניעת אפשרות לקיום אירועים בקומה התחתונה (עתיד היה לקבל הכנסה מאירועים אילו).