דחיית ת' לבדיקת אבהות לקטינה נוצריה בת שנתיים וחצי למרות הסכמת המעורבים

היש להתיר בדיקת רקמות לקטינה נוצרייה, כבת שנתיים וחצי, לבקשת התובע, סנדק הקטינה, ובהסכמת הוריה? - זו השאלה שבמוקד פסק הדין.

רקע עובדתי וההליכים: -

1.         הקטינה, ילידת 23/11/2005 (להלן: "הקטינה") הינה בתם השלישית של נתבעת מס' 1 (להלן: "האם" ו/או "האישה") ואלמוני (להלן: "הבעל"). המשפחה הינה נוצרית המשתייכת לפלג ה...

2.         התובע הינו נוצרי קתולי נשוי ואב לשלושה, שניהל מערכת יחסים אינטימית ממושכת עם  האם, בידיעת הבעל ובידיעת אשתו.

3.         ביום 16/10/2006 הגיש התובע תביעה לבדיקת אבהות על הקטינה כנגד האם וכנגד נתבע מס' 2 - ב"כ היועהמ"ש.

לטענתו, קיים יסוד סביר כי הוא אבי הקטינה בשל יחסים אינטימיים ממושכים שניהל עם האם. עוד מוסיף התובע כי, בינו לבין הקטינה קיים קשר יום-יומי, חם והרמוני, כאשר התובע דואג לצרכי הקטינה, מיום היוולדה (סעיף 6 ו- 11 לכתב התביעה).

4.         ביום 27.05.2007 הגיש התובע בקשה מוסכמת לבדיקת רקמות. לבקשה צורפו שלושה תצהירים בנוסח זהה: תצהיר האם, תצהיר הבעל ותצהיר התובע.

בשלושת התצהירים, הצהיר כל אחד מהמצהירים, כי :

"הוא מוכן לבצע בדיקת רקמות ו/או כל בדיקה הנדרשת ממנו ו/או מהקטינה ויש בה כדי לגלות מיהו אביה הביולוגי של הקטינה. הנני להצהיר כי אין ולא תהיה לי בעתיד כל טענה כנגד הבדיקה כאמור לעיל ו/או כל תוצאה הנובעת ממנה" (סעיפים 4  ו - 5 בתצהיר).

שלושת התצהירים נחתמו ואושרו בפני ב"כ התובע - עו"ד עבד פיראס.

5.         בדיון שהתקיים ביום 12.06.2007 הודיע ב"כ התובע, בפתחו,  "אני מייצג גם את נתבעת מס' 1" -ייפוי כוח לא צורף. באותו דיון נכחו התובע והאם. הבעל, שלא צורף כנתבע, לא נכח בדיון, לטענת אשתו, הוא המתין מחוץ לאולם בית המשפט.

פ. הסעד, הגב' יעל גרשלר, נחקרה באותו דיון ובית המשפט הורה על הגשת תסקיר משלים.

6.         עמדת פקידת הסעד -

שלושה תסקירים נערכו על ידי הגב' יעל גרשלר פקה"ס לס"ד עיריית X ומנהלת הרווחה הגב' חזן כוכבה (התסקיר מיום 14.12.2006 (להלן: "התסקיר הראשון"); התסקיר מיום 12.04.2007 (להלן: "התסקיר השני"); והתסקיר מיום  15.07.2007 (להלן: "התסקיר השלישי").

בתסקיר הראשון מצויין כי, בעבר היה התובע חבר וידיד של המשפחה ומוסכם היה בין התובע לבין האם שבבוא היום תיערך בדיקת רקמות לפיה תאושר או תישלל אבהותו על הקטינה. בשלב מסויים התנגדו האם והבעל לבדיקה, אך מאוחר יותר יישבו המחלוקות בדרכי נועם וכיום, הצדדים ובני זוגם, מסכימים לבדיקה ואף חתמו בפני עו"ד על הסכמתם זו.

הבעל, מתכוון, בכל מקרה, להישאר עם משפחתו ולתפקד כאב לכל ילדי המשפחה, כפי שהוא נוהג כיום ואין הוא מתכוון לשנות בתעודת הזהות של הקטינה את זהותו כאביה, תהא תוצאת הבדיקה אשר תהא.

פ. הסעד, לצורך עריכת התסקיר הראשון, נפגשה במשותף עם התובע והאם, שוחחה טלפונית עם אשת התובע ונפגשה עם הבעל.

            פ. הסעד הדגישה בפרק הסיכום וההמלצות:

"... עולה שהרצון בבדיקת אבהות נובע משיקולים של ההורים ללא חשיבה ממוקדת מצידם על טובת הילדה ולכן, מבחינה מקצועית, נראה שאין מקום לביצוע בדיקה זו. אם אכן יש חתימה של הנוגעים בדבר על הסכמתם לבדיקה זו, נראה שאין מקום לעמדתי זו".