דחיית עתירה לדיון נוסף על החלטה לאסור על אסירים בטחוניים את לימודיהם בכלא

הנשיאה מ' נאור:

           עניינו של הדיון הנוסף שלפנינו בתנאיהם וזכויותיהם של אסירים ביטחוניים בהיותם במאסר. השאלה הצריכה הכרעה בדיון הנוסף היא, אם החלטת המשיבים לשלול באופן גורף מכלל האסירים המסווגים כביטחוניים את האפשרות ללמוד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה – אף שזכות זו ניתנת לאסירים הפליליים – היא כדין.

רקע והליכים קודמים

1. החל משנת 1994 ניתנה לאסירים ביטחוניים האפשרות ללמוד בהתכתבות באוניברסיטה הפתוחה תוך כדי המאסר, בדומה לאסירים פליליים אשר הורשו ללמוד במסגרת זו החל משנת 1978. בחודש יוני 2011 החליט נציב בתי הסוהר לשלול מכלל האסירים המסווגים כאסירים ביטחוניים את האפשרות ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. הרקע להחלטת נציב בתי הסוהר היה זה: במהלך שנת 2009 הוחלט על הקמת צוות מקצועי, עליו הוטל לבחון את תנאי כליאתם של אסירים ביטחוניים בבתי הסוהר בישראל. בצוות היו חברים נציגי שרות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים, שרות הביטחון הכללי, צה"ל ומשרד המשפטים. הצוות הוקם בהמשך להחלטות ממשלה שונות, שעניינן מאמצים להביא לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. הממשלה הנחתה את חברי הצוות לבחון את כלל תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים, אל מול הקבוע בהסדרים משפטיים שונים בדין הישראלי ובדין הבינלאומי. מסקנות הצוות היו, כי לאסירים ביטחוניים המרצים עונשי מאסר בישראל ניתנות זכויות יתר, אשר אין להן אח ורע במקומות אחרים בעולם ואשר אינן מתחייבות מן הדין. כך, למשל, אסירים ביטחוניים זכאים להחזיק במקלטי טלוויזיה, בספרים, במכשירי רדיו ועוד בתאים. כמו כן, עומדות לרשותם ספריות בתי הכלא שבהן ישנם ספרים בערבית ובאפשרותם לרכוש מוצרים בקנטינה. נוכח מסקנות אלה, ובהתאם להנחיית הממשלה, הוחלט על צמצום חלק מן הפריבילגיות הניתנות לאסירים ביטחוניים. בין היתר, הוחלט לפעול על-מנת לבטל את האפשרות הניתנת לאסירים ביטחוניים להירשם ללימודים באוניברסיטה הפתוחה תוך כדי המאסר (ראו גם: הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 26.6.2011). מסקנות הצוות המקצועי לא הוגשו לבית המשפט העליון שדן בערעור וגם לא לערכאות הדיוניות.

2. לאחר שנתקבלו המלצות הצוות המקצועי, המשיכה עבודת מטה בשירות בתי הסוהר, שמטרתה הייתה לבחון את האופן שבו ייושמו ההמלצות השונות. בהמשך, החליט כאמור נציב בתי הסוהר בחודש יוני 2011 לשלול מן האסירים הביטחוניים את האפשרות ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. החלטה זו – היא ההחלטה העומדת במוקד העתירה לדיון נוסף שלפנינו – חלה על כלל האסירים הביטחוניים, ללא קשר לשאלת שיוכם הארגוני.

3. נגד החלטת נציב בתי הסוהר הוגשו מספר עתירות לבתי המשפט לעניינים מינהליים, שנדחו. בפסק הדין הראשון (עת"א (מחוזי נצ') 16207-09-11סולטאני נ' משטרת ישראל (7.3.2012)), נדון בין היתר עניינם של סעיד צלאח וראווי פואד סולטאני, הם העותרים 1 ו-2 בדיון הנוסף שלפנינו. צלאח הוא פלסטיני תושב השטחים. הוא מרצה עונש מאסר בפועל של 27 שנים בגין שורה של עבירות ביטחוניות, ובהן גרימת מוות בכוונה וסחר בציוד מלחמתי. סולטאני הוא אזרח ישראלי, אשר נשפט ל-68 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע עבירות של מסירת ידיעה לאויב ומגע עם סוכן חוץ. השניים למדו במהלך מאסרם באוניברסיטה הפתוחה בהתכתבות. הם ביקשו להורות לשירות בתי הסוהר לאפשר להם להמשיך בלימודיהם. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 16.11.2014, הודע לנו כי סולטאני שוחרר מבית הסוהר. עקב כך, הפך עניינו לתיאורטי. בית המשפט לעניינים מינהליים (השופט י' אברהם) קבע, כי לאסירים מוקנית חירות ללמוד באוניברסיטה, חירות הנגזרת מחופש העיסוק. מנגד, עמד בית המשפט על טענות שירות בתי הסוהר, ובהן, בין היתר, הטענה שלפיה הטבות שניתנו לאסירים ביטחוניים נוצלו לרעה להעברת מסרים וכספים מן הכלא לחוץ ולהיפך. בית המשפט ציין כי טענה זו התבססה על חוות דעת מודיעינית חסויה. לאחר שעיין בה – קבע בית המשפט כי הוצג בפניו טעם מספק לאיסור הנדון וכי האיסור הינו מידתי. על כן, נדחתה כאמור העתירה. בפסק הדין השני (עת"א (מחוזי מרכז) 4902-08-11 יונס נ' שירות בתי הסוהר (7.5.2012)), נדון עניינו של מוחמד כרים יונס, הוא העותר 3 בדיון הנוסף שלפנינו. יונס הוא אזרח ישראלי ואסיר ביטחוני, אשר מרצה מאסר עולם בלתי קצוב בגין רצח וחברות בארגון עוין. בדומה לעותרים 2-1, ביקש יונס להורות לשירות בתי הסוהר לאפשר לו להמשיך בלימודיו בהתכתבות באוניברסיטה הפתוחה. בית המשפט לעניינים מינהליים (סג"נ א' טל), קבע כי אין פסול באיסור על לימודים באוניברסיטה הפתוחה, שכן שירות בתי הסוהר מוסמך להגביל את קשריהם של אסירים עם העולם שמחוץ לכתלי בית הסוהר. עוד נקבע, כי איסור הלימודים אינו מפלה בין אסירים ביטחוניים לבין אסירים פליליים, שכן מדובר בהבחנה מותרת המבוססת על תכלית סיווגם של אסירים כאסירים ביטחוניים. לבסוף נקבע, כי פראפרזה של חוות דעת חסויה שהוגשה לבית המשפט מלמדת, כי ביטול הלימודים של האסירים הביטחוניים באוניברסיטה הפתוחה נעשה לתכלית ראויה.

4. על פסקי דין אלה הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

פסק הדין מושא העתירה לדיון נוסף

5. בפני בית המשפט העליון הועלתה השאלה אם אסירים ביטחוניים המוחזקים בבתי כלא בישראל זכאים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, בהינתן שזכות זו ניתנת לאסירים פליליים. בית המשפט העליון קבע כי שאלה זו מצדיקה מתן רשות ערעור, והחליט לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגשו ערעורים על פיה. בתום דיון על-פה, ניתן פסק הדין הדוחה את הערעורים (מפי הנשיא א' גרוניס, בהסכמת השופטים ח' מלצר וא' שהם). הנימוקים לדחיית הערעורים הינם תמציתיים, ומשכך אביאם כלשונם: