ת"ע
בית משפט לעניני משפחה חיפה
|
8473-08-08,8478-08-08
15/01/2013
|
בפני השופט:
אלה מירז
|
- נגד - |
התובע:
מ.פ. עו"ד אפרים גלסברג
|
הנתבע:
ר.ל. עו"ד עמקן שרונה
|
פסק-דין |
ראשית דבר
1. המבקש, בנה של המנוחה, הגיש בקשה לקיום צוואת המנוחה ס.פ. (להלן: "המנוחה") מיום 23.7.02 שנפטרה ביום xxx. המנוחה ערכה את הצוואה בהיותה בת xxx שנים (להלן: "הצוואה"). המתנגדת הינה בתה של המנוחה. למנוחה בת נוספת בשם ש. שהינה חסויה.
2. בצוואה הורישה המנוחה את דירתה למבקש, 15% מהכספים לבת החסויה ו-85% מהכספים ל-6 נכדיה. את תכשיטיה ציוותה לבתה החסויה. המנוחה איננה מזכירה את המתנגדת בצוואה.
3. המנוחה ערכה צוואה קודמת ביום 19.7.95 בה הורישה 2/3 מדירתה למתנגדת. שתי הצוואות נערכו בפני עו"ד ב. - בן xxx בעת עריכת הצוואה האחרונה.
4. המתנגדת, לאור נישולה מהצוואה דנן, טוענת לבטלות הצוואה בטענות הבאות:
א. פגמים בעריכת הצוואה.
ב. חוסר כשרות המנוחה לצוות עקב מצבה הרפואי.
ג. השפעה בלתי הוגנת של המבקש על המנוחה.
הטענה בדבר פגמים בעריכת הצוואה, הועלתה לראשונה בסיכומי המתנגדת ולא נטענה בהתנגדות ,כפי שהוגשה לרשם לענייני ירושה ביום 30.7.08, ולא במהלך הדיונים שהתנהלו, לכן מהווה הרחבת חזית שלא כדין-ולפיכך הטענה נדחית .
5.
עדי הצדדים- מטעם המבקש העידו כ-8 עדים: המבקש ואשתו הגב' צ.פ., עו"ס ה.ה., מנהל בית אבות " xxx " בו שהתה המנוחה , צ'.ב.ע.- קבלן שיפוצים ששיפץ את בית המנוחה ובית המבקש, נ.נ.- המטפלת של המנוחה. ק.י.- מכר של המטפלת. עד הצוואה עו"ד א.א..
עו"ד ב. עורך הצוואה לא העיד מחמת גילו ומחלתו.
מטעם המתנגדת העידו כ-4 עדים: המתנגדת, מר ד.ר.- מנהל הוסטל בו חוסה אחות הצדדים, מ.מ.- אחות המנוחה וש.ל.- בעלה של המתנגדת.
לא הוגשה חוות דעת רפואית, חוות דעת פסיכיאטרית או גריאטרית מטעם המתנגדת.
צוואה בעדים
6. המתנגדת בסיכומיה ניסתה לטעון לאפשרות כי מדובר בצוואה נוטריונית לצד אפשרות היות הצוואה צוואה בעדים. עיון בצוואה מעלה כי מדובר "
בצוואה בעדים" כמשמעה בסעיף 20 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 . המנוחה חתמה על הצוואה, העדים ציינו באישור כי
"המצווה הנ"ל חתמה בנוכחותנו על צוואה זו כעדים". על הצוואה חתמו כעדים עורך הצוואה עו"ד ב. וכן עו"ד א.א. לפיכך אין מקום לטענה כי מדובר בצוואה נוטריונית אלא המדובר בצוואה בעדים.
גדר המחלוקת
7. הטענה בדבר פגמים בצוואה נדחתה לאור השלב המאוחר בו נטענה.
לפיכך
המחלוקת בין הצדדים הינה בשתי עילות ההתנגדות שנותרו:
א. חוסר יכולת המונחה להבחין בטיבה של הצוואה לאור
מצבה הרפואי
והקוגנטיבי.
ב.
השפעה בלתי הוגנת של המבקש על המנוחה באופן שהביא לנישול המתנגדת מהצוואה.