ת"ע
בית משפט לעניני משפחה ת"א
|
39234-08-10,39255-08-10
29/01/2012
|
בפני השופט:
שפרה גליק
|
- נגד - |
התובע:
י.ק. עו"ד שרון פריילינג
|
הנתבע:
י.ש עו"ד שירי מלכה
|
פסק-דין |
עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בשתי תובענות: תובענה (
ת"ע 39234-08-10) לצו קיום צוואת המנוח א.ש.ז"ל, שנשא ת"ז .... ונפטר ביום 5.4.2010 (להלן- "
המנוח"), שהוגשה על ידי בתו, ותובענה שהגיש בנו של המנוח, התנגדות לקיום הצוואה הנ"ל (
ת"ע 39255-08-10).
הרקע ותמצית טענות הצדדים
1. המנוח ערך צוואה בפני הנוטריון שמואל וולק ביום 26.1.2007. הצוואה נערכה בעת ובעונה אחת ביחד עם צוואת אשתו המנוחה של המנוח. בצוואתו קבע המנוח כזוכה את רעייתו ח.ש., ובמידה שאשתו תמות לפניו, הוא ציווה את הזכויות בדירתו בהרצליה לבתו, י.ק. התובעת קיום צוואתו, ויתרת רכושו לבתו ולבנו - המתנגד לקיום הצוואה, בחלקים שווים ביניהם.
2. המנוח הלך לעולמו ביום 5.4.2010. אשתו המנוחה הלכה לעולמה לפניו, ביום 4.10.1997. יצוין כי בין הצדדים ניטש גם סכסוך משפטי באשר לצוואת אשתו המנוחה של המנוח, אשר טרם הוכרע.
3. כאמור, בת המנוח (להלן- "
התובעת") ביקשה את קיום צוואת המנוח, ואילו בן המנוח (להלן- "
הנתבע") התנגד למתן צו קיום צוואה.
4. לטענת הנתבע, מצבו של המנוח בשנים האחרונות "
הביא את המנוח לסף של חוסר כשירות אשר איפשר, בין היתר, השפעה לא הוגנת עליו מצד המבקשת. ככל שהיה מודע הוא לתוכנה הלא שוויוני של הצוואה שנחתמה על ידו לכאורה".
5. לטענת הנתבע, לאחר מותו של המנוח הסתבר לו כי התובעת עשתה נסיונות לגרום לקרע של ממש בין המנוח לבינו, וכפתה על המנוח מציאות חיים שהיתה מכוונת לזכיה בלתי צודקת בכל רכושם של המנוח ושל אשתו המנוחה.
6. הנתבע טען כי המנוח היה דמנטי עם ירידה קוגניטיבית ולפיכך לא יכול היה להבחין בטיבה של צוואה.
7. עוד טען הנתבע טענות נגד אותנטיות הצוואה, ואולם טענות אלה נזנחו על ידו בשלב מאוחר יותר.
8. טענה נוספת שהיתה בפי הנתבע היתה כי התובעת נטלה חלק בעריכת הצוואה, וכיון שהצוואה מזכה אותה, מן הדין שהצוואה מיום 26.1.07 תבוטל.
9. להשלמת הרקע אומר כי בקדם המשפט שהתקיים ביום 30.11.2010 מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את
פרופ' שמואל פניג (להלן- "
המומחה"), כדי שיחווה דעה בענין מצבו של המנוח בעת עריכת צוואתו, והאם היה כשיר קוגניטיבית ויכול היה להבחין בטיבה של צוואה (ראה סעיף 12 להחלטתי מיום 30.11.2010).
10. עתה, משהסתיימו ההוכחות וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, ניתן פסק דיני.
דיון
הטענות כנגד אותנטיות הצוואה
.
11. טענות אלה שבכתב ההגנה נזנחו בסיכומים, ולפיכך לא אתייחס אליהן.
על משמעות זניחת טענה בסיכומים ראה:
ע"א 401/06
מרום נ' מרום, פ"ד כא(1) 673; ע"א 447/92
הנרי רול נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102.
עוד אוסיף כי בעמ' 7 לפרוטוקול ישיבת 3.7.2011, הנחתי בהחלטה שהנתבע ויתר על טענת הזיוף או שכתב היד של המנוח בחתימה על צוואתו אינו אותנטי, ואכן לא היה מקום לטעון את הטענה בסעיף 38 לסיכומים, שכל ב"כ הנתבע אינה יכולה "להעיד" שהחתימה של המנוח על הצוואה נחזית להיות של מי שהיה בלתי כשיר.
האם ידע המנוח להבחין בטיבה של צוואה
?