תיק רבני
בית דין רבני אזורי ירושלים
|
1178079-1
12/11/2018
|
בפני הדיינים:
1. הרב אוריאל לביא - אב"ד
2. הרב דוד דב לבנון
3. הרב שלמה תם
|
| - נגד - |
התובעת:
פלונית
עו"ד אסנת קוצר
|
הנתבע:
פלוני
עו"ד חיים לוין
|
| החלטה |
בפני בית הדין תביעת האשה לגירושין, וכן תביעות נוספות הכרוכות בתביעה זו. התקיים דיון מקדמי לבירור הצורך בסידור גט ובסמכות בית הדין ביחס לתביעות אלו.
הצדדים מעולם לא נישאו, לא בחופה וקידושין כדת משה וישראל ולא בהליך אזרחי או בכל הליך אחר, אלא ניהלו חיים משותפים כבני זוג 11 שנים, נולדו להם שני ילדים, וכעת נפרדה דרכם.
הגם שבשלב מסוים נעשו הכנות לקראת הסדרת נישואין בחופה וקידושין כמקובל, אך לבסוף לא התקיים כל טקס נישואין. עוד יצוין שהצדדים אינם שומרי תורה ומצוות ולא טהרת המשפחה, ולדברי האיש לא נישאו בחופה וקידושין מאחר שאינם מאמינים במוסד הנישואין.
בנסיבות אלו, הוגשה תביעת גירושין מאחר שלטענת התובעת נחוץ סידור גט לחומרא, ומאידך גיסא, הנתבע מבקש להורות על היעדר הצורך בסידור הגט, לדחות את התביעה ולסגור את התיק תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט.
כעת בפני בית הדין סיכומי טענותיהם בכתב ביחס לשאלת הצורך בסידור גט במקרה זה.
לאחר עיון בטענותיהם, בית הדין פוסק שבמקרה הנוכחי מאחר שלא התקיים כל טקס נישואין מכל סוג, אין מקום לזמנם לסידור גט לחומרא.
הרמב"ם בהלכות גירושין פרק י' הלכה יט כתב:
"הורו מקצת הגאונים שכל אשה שתבעל בפני עדים צריכה גט, חזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות... וכל הדברים האלו רחוקים הם בעיני עד מאד מדרכי ההוראה ואין ראוי לסמוך עליהן, שלא אמרו חכמים חזקה זו אלא באשתו שגירשה בלבד או במקדש על תנאי ובעל סתם, שהרי היא אשתו ובאשתו הוא שחזקתו שאינו עושה בעילתו בעילת זנות".
וכן מפורש בשו"ת הרא"ש כלל לב ס"א, שאין צורך בגט בפילגש.
ובשו"ע אה"ע סי' קמט סעיף ה' פסק כדעת הרמב"ם, ועיין בשו"ע סי' כו סעיף א' ובביאור הגר"א סק"א, ויצוין שבשו"ע בסי' כו סעיף א מפורש: "אינה נחשבת כאשתו אפילו אם ייחדה לו". וכן עולה מפסק השו"ע סי' יג סעיף ז' ובחלקת מחוקק ס"ק ו', וכן בשו"ע סי' טו סעיף ל'.
ועיין ברמ"א אה"ע סי' לג ס"א שהביא את שתי הדיעות, דעת הגאונים ודעת הרמב"ם, אך גם אליבא דהגאונים כתב הרמ"א שאם האיש הוחזק לזנות או שיש לו אשה אחרת לא חיישינן, ומקור דבריו בתרומת הדשן סי' רט. ולהלן מדברי תרומת הדשן:
"מ"מ נראה דבסברא כל דהו דחינן להך חזקה א"א עבב"ז כה"ג בנ"ד, דיפה כתב הרמב"ם שהדבר רחוק מן הדעת והלב מהסס לומר על איש ואשה שנתפתתו ליצרם ונכנסו לסתור לבעול שיבעול לשם קדושין, ועתה בדורותינו אינו מצוי כלל".
על כן לפי דבריו בנידון זה לפי עניינם של הצדדים בפנינו כאמור, אין לחוש אף לשיטת הגאונים.
ובשו"ת הרד"ך בית ט' סי' ח' כתב שגם אליבא דשיטת הגאונים אין לחוש כשלא נבעלה בפני עדים.
וכן כתבו הפוסקים בפשיטות שגם אם האשה מיוחדת לאיש כפילגש, אינה צריכה גט.
בתשובת הריב"ש סי' שצח דחה דעת הרב השואל, הרב חסדאי, שסבר שפילגש אינה ניתרת לאחרים כל עוד לא התגרשה משום "ליכא מידעם דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור", כמבואר בסנהדרין דף נט ע"ב. וכן בשו"ת יכין ובועז חלק א' סי' קלח כתב להתיר פילגש חברו, וז"ל:
"שאלת איש אחד מישראל בא לוהראן מפורטוגאל והיה יושב עם גיורת אחת שהבי' עמו ונתגיירה בוהראן וישב עמה בלא קידושין ובלא כתובה ואח"כ ברח והניח אותה אם צריכה ממנו גט קודם שתנשא או לא.
תשובה, לי נראה שאין כאן אישות כלל כיון שלא קנה אותה באחד מג' דברים שהאשה נקנית בהם כדתנן בפ"ק דקידושין האשה נקנית בכסף בשטר ובביאה ואעפ"י שישב עמה ובא עליה כמה פעמים אינה נקנית בכך שאין כאן ביאה שקונה אותה בה. כי הביאה שיקנה האדם בה את האשה היא שתהיה בתורת קידושין ויתייחד עמה בפני עדים ויאמר לה הרי את מקודשת לי בביאה זו, וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' אישות, וכן כתב הרב בעל הטורים ז"ל בס' אבן העזר בסימן ל"ג. הילכך האשה הזאת אפילו יאמר הוא שבא עליה בתורת קידושין אינן קידושין כלל כיון שלא נתייחד עמה בעדים וכיון שאינן קידושין לא קנה אותה ואינה אשתו הילכך אינה צריכה גט ממנו".