ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
|
2679-08
01/06/2008
|
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות
|
- נגד - |
התובע:
מחמד צאלח מחמד נואתי ת"ז 921737110 עו"ד אבו-אחמד מונדר
|
הנתבע:
התביעה הצבאית עו"ד סגן שלומי שניידר
|
החלטה |
כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של ניסיון לסחר בציוד מלחמתי, ולפי הנטען בו, העורר הכיר חייל ישראלי שהציע למכור לו כמה כלי נשק שברשותו. העורר פנה לאדם אחר, ושניהם נסעו לאזור לקיה, מקום מגוריו של אותו חייל, כשברשותם 25000 ש"ח, כדי לרכוש נשק מסוג M-16. כשנפגשו עם החייל, הוא שדד מהם את כספם באיומי הנשק שהיה ברשותו, והשניים נמלטו בבהלה. בימ"ש קמא החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים, תוך שהוא קובע כי יש עילה של מסוכנות, ועל כך הערר שבפני, כאשר לטענת העורר אין במעשיו מסוכנות שמצדיקה מעצר עד תום ההליכים.
העובדות שבכתב האישום מבוססות היטב בראיות, ולמעשה אין מחלוקת ממשית לגביהם. כך גם מציין השופט הנכבד קמא בהחלטתו, וטענתו של הסנגור מתמקדת בנושא העילה. אציין כבר בפתח הדברים כי אין ממש בטענות הסנגור. עבירות של סחר בנשק יש בהן כדי לגרום סכנה של ממש לביטחון האזור ולביטחון המדינה. מן המפורסמות היא שהאזור רווי בכלי נשק, אשר רבים מהם אינם חוקיים, וחלק לא מבוטל מהם משמש לביצוע מעשים פליליים, ואף לביצוע עבירות ביטחוניות קשות. אמנם בנסיבות שלפנינו מדובר בניסיון שלא בא לכלל סיום, אבל כפסע היה בין כישלון העסקה ובין סיומה, והעובדה שהעורר השיג סכום כסף גבוה מאוד, והיה מוכן לשלם אותו בעבור רובה מסוג M-16 מלמדת על נחישותו של העורר להשיג לעצמו כלי נשק, ויש בה כדי להצביע על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. על מידת המסוכנות של סחר בנשק עם תושב האזור, גם כשהעסקה לא הסתיימה לבסוף, ראו בש"פ 5887/02 בעניין
נסאר, וראו עוד ע"מ איו"ש 3037/05 בעניין
מהדי-מזלום.
כמו לא די באמור לעיל, נגד העורר תלוי ועומד כתב אישום נוסף, אשר בו מיוחסות לו עבירות של שימוש במסמך מזויף, התחזות לאחר והפרת הוראה בדבר סגירת שטח, כל זאת בתיק אחר, יהודה 2440/08, אשר בגינו העורר כלל לא נעצר. גם אלמלא העבירות שבכתב האישום הנוסף, אני סבור שקמה עילה של מסוכנות, והעילה הזאת מתחזקת כאשר מדובר במי שמואשם בהתחזות לאחר ובהפרת הוראה בדבר סגירת שטח, או במילים אחרות כניסה לישראל בלא היתר, על כל המשמעות הביטחונית שנלווית לכך.
סיכומם של דברים, צדק השופט קמא כאשר קבע כי קיימת עילה מובהקת של מסוכנות במעשיו של העורר, ומשאין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, צדק בימ"ש קמא כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ואין מקום להתערב בהחלטתו.
הערר נדחה אפוא.
ניתנה היום, 1 ביוני 2008, כ"ז באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
נשיא