דחיית הסדר טיעון בנוגע לאלימות כלפי שוטרים

1.      שני הנאשמים, אם ובנה, הורשעו על פי הודאתם בשורת עבירות, בשל אירוע מיום 11.8.2008.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודו הנאשמים בכתב אישום מתוקן, ולגבי הנאשם 2 הוסכם על מאסר בפועל של 4 חודשים, מחציתם במצטבר למאסר אותו נושא הנאשם עתה ומחציתם בחופף, וכן מאסר על תנאי וקנס.

לגבי נאשמת 1 לא הגיעו הצדדים להסדר לעונש והמאשימה עתרה להטיל עליה מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס, בעוד שהסנגור עתר להסתפק בענישה הצופה פני עתיד.

3.      שקלתי בכובד ראש את נימוקי הצדדים להסדר לגבי הנאשם - ולא אוכל לכבדו, חרף פסיקת בית המשפט העליון על פיה, ככלל, יש לכבד הסדרי טיעון.

הסדר הטיעון חורג באופן בלתי סביר מרמת הענישה המתחייבת, לאור עובדות כתב האישום המתוקן ונסיבות האירועים.

נסיבות העבירות

4.      יובהר כי גזר הדין מבוסס אך ורק על עובדות כתב האישום בהן הודו הנאשמים והנני מתעלם מכל עובדה שונה שעלתה בטיעוני מי מהצדדים.

הוסיף ואדגיש כי מאחר ומדברה האחרון של הנאשמת עלו לכאורה עובדות אחרות, אפשרתי לה לקרוא שוב את כתב האישום, בכדי שתודיע אם ברצונה לחזור בה מהודייתה.

הנאשמת קראה את כתב האישום ושבה והודתה בכל המפורט בו.

5.      שוטרי ימ"ר ת"א הגיעו בשעת בוקר לביצוע חיפוש כדין בבית הנאשמים, בו שהה אותה עת, לבד מהנאשמים, גם בנה הקטין של הנאשמת (להלן: "הקטין").

6.      האירוע החל בכך ששני הנאשמים מנעו מהשוטרים להיכנס לדירה, למרות שהוצג בפניהם צו החיפוש והשוטרים הזדהו בתעודת שוטר.

הנאשמים קיללו ועלבו בשוטרים.

7.      לאחר שעלה בידי השוטרים להיכנס לדירה, נשאלו הנאשמים האם הקטין נמצא בדירה ואלו השיבו, בכחש, כי הוא נמצא באילת.

לאחר שהשוטרים הבחינו בקטין השוכב במיטתו, המשיכו הנאשמים לעלוב בשוטרים ("כל השוטרים מאנייקים, חבורה של זונות וחארות") וכן לטעון כי אין המדובר בקטין, אלא בידיד המשפחה.

8.      השוטרים תפסו בסמוך לקטין סם מסוג חשיש ואז הורתה הנאשמת לבניה לומר לשוטרים כי כל שימצא בדירה שייך לאבי המשפחה.

הנאשמת המשיכה לעלוב ולקלל את השוטרים ("אני לא סופרת את המשטרה ולא אכפת לי שיהיה לי עוד תיק, גם ככה הוא ייסגר מחוסר עניין לציבור"), כאשר הנאשם מחרה מחזיק אחריה ומאיים על השוטרים ("בפעם הבאה שאתה בא לפה אני ישר מפוצץ לך את הפרצוף").

גם לאחר שהנאשם נכבל באזיקים הוסיפה הנאשמת לאיים על השוטרים ולעלוב בהם ("היא יכולה לדחוף את הבאנג בכוס שלה, שמה היא יכולה לדחוף אותו").

9.      לאחר מכן, תקפו שני הנאשמים את השוטרים, כשהנאשמת מנסה לנשוך את אחד השוטרים והנאשם מנסה לנגוח בפניו של אותו שוטר.

הנאשמת לא אמרה די, שרטה את אחת השוטרות בידה וניסתה לנשכה.