ב"ה
בית דין רבני גדול
|
1084985-16
07/06/2021
|
בפני הדיינים:
1. הרב יצחק מרוה - אב"ד 2. הרב רפאל זאב גלב 3. הרב שמעון לביא
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד אליהו שמואל סבג עו"ד עדי שרה
|
הנתבע:
פלוני עו"ד ע"י ב"כ טו"ר דוד חסן וטו"ר צבי גלר וטו"ר זיו ברקוביץ
|
החלטה |
אקדמות מילין
אין ספק כי תיק זה איננו עוד תיק המונח בפנינו כבשגרה.
מעבר לעובדה שבני הזוג נידונים בפנינו על פני 24 תיקים (!) מזה כ-5 שנים, תיק זה מתאפיין בעיקר באמוציות האדירות של שני הצדדים המונעים מתוך יצר שנאה ונקמה ומלחמת הכול בכל, על אף המחיר האישי שכל אחד משלם כשילדם הקטין בתווך.
תיקי התביעה של גירושין כתובה ושלום בית חברו יחדיו משני הצדדים כשלעיתים היוצרות מתהפכים מצד לצד כפי שיתבאר.
החל משלהי שנת 2016 התקיימו בפנינו חמשה עשר דיונים! (11 מתוכם בעניין הגירושין והכתובה) הרוויים כאמור בטענות קשות של מי מהצדדים על משנהו - שעסקו בין השאר בבגידות, אלימות פיזית, נפשית, תלונות במשטרה על אלימות, גניבות, ניסיון ל'תפירת' תיק פלילי וכדו', פרסום בושתו וחרפתו של בן הזוג באחד מערוצי התקשורת המרכזיים ועוד - כמפורט בפרוטוקול הדיונים.
מסגרת התיק - עיקרי העובדות
הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ז' באדר ב' תשע"ו (17.03.16), לאישה אלו נישואין ראשונים ולבעל נישואין שניים. שלשה חדשים לאחר מכן, בתאריך י"א בסיון תשע"ו (17.06.16), הצדדים כבר נפרדו.
בתאריך כ' בסיון תשע"ו (26.06.16) - הגיש הבעל תביעת גירושין וטען שהוא מאס באישה אך האישה סירבה לקבל גט.
בתאריך ז' בסיון תשע"ז (01.06.17) הגישה האישה תביעה לשלום בית, כשמנגד טענה כל העת שבעלה בוגד בה.
בתאריך ד' בתמוז תשע"ח (17.06.18) בפסק דינו של בית הדין (בהרכבו הקודם) חויבה האישה בגט. האישה ערערה לבית הדין הגדול וערעורה נדחה תוך כדי התרשמותם של בית הדין הגדול שאכן הקרע בין הצדדים בלתי הפיך. תיק זה נסגר ביום י"ב בתמוז תשע"ח (25.06.18).
ביום י"ט בתמוז תשע"ח (02.07.18) פתחה האישה תיק תביעת כתובה.
ביום כ"א בתמוז תש"פ (13.07.20) נפתח תיק תביעת גירושין הפעם על ידי האישה, אך כאמור התהפכו היוצרות והבעל סירב לגרש את האישה עד שבית הדין ידון בתביעת הכתובה של האישה.
התנהלו בפנינו מספר דיונים שכללו חקירות הצדדים ועדויות משני הצדדים.
כשהבעל החליף עו"ד, הועלתה טענה מקדמית לדחיית תביעת הכתובה, לנוכח הסכם ממון שנחתם בין הצדדים טרם נישואיהם, ובו ויתור האישה על כתובתה.
בתאריך י"ד בטבת תשפ"א (29.12.20) ניתן פסק דין בהרכב דידן הדוחה את הטענה הנזכרת ומותיר את ניהול התביעה על כנה.
על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הגדול, שנדחה בתאריך ט"ו בשבט תשפ"א (28.01.21) בשלב זה עד לפסק דין סופי בעניין הכתובה.
הטענות עליהן נסוב פסק דין זה
התובעת טוענת שאין אפשרות "למשוך" יותר את התיק ועל הבעל לשחררה לנפשה במתן גט פיטורין. מבחינתה יש כאן סחיטה עלובה של הבעל המנסה לאלצה לוותר על כתובתה ואל לו לבית הדין לתת יד לדבר.