1. לפנינו בקשת עו"ד קמר לפסלות סגן הנשיאה, כב' השופט צבי סגל, אב בית הדין בהרכב, זאת בדרך של החלפתו בשופט אחר או העברת התיק להרכב אחר.
2. במהלך הדיון היום, ביקש עו"ד קמר, כי בקשה זו תאוחד יחד עם בקשה זהה שחלה, לשיטתו, בתיק פ"ח 305/10, שגם בו הוא מייצג את הנאשם.
3. החלטה זו הינה, אפוא, משותפת לשני התיקים.
4. בתיק פ"ח 305/10 הנ"ל, הועלתה על ידי עו"ד קמר טענה דומה מאוד בפתח הדיון ביום 26.1.10, ובסיום הדיון ניתנה על ידינו החלטה קצרה בה נכתב
"אין עילה משפטית המצדיקה פסלות. הבקשה נדחית" (החלטה מיום י"א בשבט תש"ע (26.1.10), עמ' 6 לפרוטוקול של תיק פ"ח 305/10).
5. ראוי לציין, כי בטיעונו לפנינו, מיום 26.1.10, הצהיר עו"ד קמר, כי
"אם בקשה זו לא תתקבל, אפנה לכב' הנשיאה שהיא תעשה זאת" (הפרוטוקול בתיק פ"ח 305/10, מיום 26.1.10, עמ' 2, שורות 18-19).
דא עקא, שבדיון היום, בתשובה לשאלתנו, מסר לנו עו"ד קמר כי לא הגיש ערעור לנשיאת בית המשפט העליון על החלטתנו הנ"ל.
6. עו"ד קמר היה ער לכך שטיעוניו הדומים כבר הועלו ונשמעו לפני מעלה משלושה חודשים וחצי בתיק פ"ח 305/10 הנ"ל, ולכן בחר למקד את טענותיו בשני נושאים, שלדבריו הם חדשים: מכתב ששלח מנהל בתי המשפט, כב' הנשיא משה גל, ליועץ המשפטי לממשלה (צ"ל: פרקליט המדינה), בבקשה לשקול פתיחת חקירה פלילית, בחשד לעבירת זילות בית המשפט, שבוצעה, לכאורה, על ידו; והנושא השני, תלונתו כנגד כב' השופט צבי סגל, סגן הנשיאה, שהוגשה על-ידו לנציב התלונות על השופטים.
יצויין, כי ב"כ הנאשם האחר, עו"ד עטרי, לא הביע כל עמדה, לכאן או לכאן, ואילו ב"כ המאשימה ביקש לדחות את הבקשה.
7. תלונות כלפי שופט אינן מהוות, כשלעצמן, עילה לפסלות. הוא הדין לגבי תלונה המוגשת לנציב תלונות נגד השופטים, וזאת בשל הנימוק הבא: לא ייתכן לאפשר מצב שבו יוכל עו"ד, באמצעות הגשת תלונה, להביא לפסלות השופטים, שכן
"כל תוצאה אחרת תיתן בידי בעל הדין או עורך הדין כלי לפסילת שופט ולמניפולציה של היושב בדין ללא כל תשתית או יסוד בדין, אלא רק על ידי הגשת תלונה שיכול שאין בה ממש" (ע"א 6108/02
קיבוץ סאסא נ'
ועקנין, תק-על 2002 ((3) 174 (פיסקה 6, והפסיקה המוזכרת,
שם), והדיון בנושא זה בספרו של כב' השופט יגאל מרזל,
דיני פסלות שופט (ירושלים תשס"ו-2006), בעמ'
224-227).
ראוי לציין, כי לכלל זה, בדבר אי פסילת שופט בשל הגשת תלונה של עורך הדין לנציב תלונות הציבור על השופטים, יש גם מקור בנוהג בארה"ב, שם נפסק כי הגשת תלונה נגד שופט לוועדת המשמעת של השופטים, אינה מהווה, כשלעצמה, עילת פסלות (מרזל,
שם, בעמ' 226, ליד הערה 138).
8. בהמשך לטענת התלונה כנגד כב' השופט סגל, שהוגשה על-ידי עו"ד קמר לנציב תלונות כנגד השופטים, הוסיף עו"ד קמר ואמר כי בכוונתו להגיש גם תביעה אישית בגין לשון הרע כנגד כב' השופט סגל, ומשכך, לטענת עו"ד קמר, רצוי לקבל את טענת הפסלות שלו כבר עתה.
9. תביעה זו, שטרם הוגשה, אינה יכולה, על פניה, לשמש עילת פסלות. מכל מקום, נזכיר כי בספרו של י' מרזל על פסלות השופט יש גם דיון בעניין הגשת תביעה כנגד שופט (
שם, בעמ'
227-228), ממנו עולה, כי המגמה היא שלא להיעתר לבקשת פסלות, מאותו טעם, דהיינו: אין לאפשר לעו"ד או לצד כלשהו לנקוט בהליך של תביעה, כדי להשיג דרכו את פסלות השופט.
10. גם הטענה, לפיה שלח מנהל בתי המשפט מכתב תלונה לפרקליט המדינה, בגדרה ביקש לשקול פתיחה בחקירה פלילית כנגד עו"ד קמר, אינה יכולה לשמש עילת פסלות.
11. טענתו המרכזית של עו"ד קמר, לפיה קיימת, לשיטתו, עוינות בינו לבין השופט סגל, פורטה על ידו גם בתיק האחר (פרשת "איתנים"). נציין, כי שניים מחברי מותב זה אינם יושבים בתיק הנ"ל (פרט לשופט סגל היושב באותו תיק כדן יחיד). מכל מקום, עו"ד קמר אישר בפנינו, כי פנה בתיק "איתנים" לשופט סגל בבקשת פסלות, ובקשתו נדחתה; הוא עירער על כך לנשיאת בית המשפט העליון, וערעורו נדחה.
12. בנסיבות אלו, אך מובן הוא שאיננו יושבים כערכאת ערעור על נשיאת בית המשפט העליון.
משניתנה החלטה בדבר אי פסילתו של כב' השופט סגל בתיק "איתנים" - שהוא הבסיס לטענת הפסילה בתיק שלפנינו - מקל וחומר שאין עילת פסלות מלישב בדין בתיקים שלפנינו.
13. נוסיף ונאמר בעניין זה, כי בספרו של י' מרזל בעניין פסלות השופט יש גם דיון בסעיף הנושא את הכותרת
"עוינות בין שופט לבין עו"ד" (עמ' 254-256), והדוגמאות המופיעות שם הינן קיצוניות בהרבה מהנתונים שהציג עו"ד קמר (ראה:
שם, בעמ' 256, ליד הערות 117-118).