א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2320-02
11/07/2007
|
בפני השופט:
ברון צפורה
|
- נגד - |
התובע:
1. Inforgrames Inc (כיום: Atari Inc) 2. אינפוגרם ישראל בע"מ (כיום: אטארי ישראל (איי.אל) בע"מ)
עו"ד סורוקר- אגמון
|
הנתבע:
1. ש.י.י צעצועים בע"מ 2. שי יונה 3. בז'ה פלור בע"מ 4. יניב יונה 5. פ.נ צעצועים בע"מ 6. יקיר פרסי 7. ניסן רחמים 8. אמיגו טוייס שיווק בע"מ 9. דני הרשקוביץ 10. חנן סופר 11. פרץ שוק צעצועים בע"מ 12. שמעון פרץ 13. שמואל פרץ 14. אריאל דמארי 15. משה שוצברג 16. יעקב אלון
עו"ד גיל-עד חריש ו/או עו"ד הילה סמורזיק-פוזננסקי ואח'
|
החלטה |
מבוא:
בפני בקשת נתבעים 4-1 ו-14 (להלן, ביחד: "
המבקשים") לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי, במסגרת התיק שבכותרת, ביום 19.2.07.
המשיבות הגישו תגובה, לפיה הן מתנגדות לבקשה מטעמים שפרטו בתגובתן.
הרקע לבקשה
:
עניינו של פסק-הדין שבכותרת בהפרה של זכות יוצרים במשחקי וידאו ומחשב, אותם מפתחת ויוצרת המשיבה 1, שהיא אחת מהחברות המובילות בעולם להוצאה לאור והפצה של משחקי וידאו ומחשב ואשר משווקים בישראל על ידי המשיבה 2.
המבקשים ויתר הנתבעים הינם פעילים בענף המשחקים והצעצועים בישראל, הפועלים באמצעות רשת חנויות צעצועים הנושאת את השם "מאמא יוקרו".
התובענה שבפני הוגשה לאחר שנמצאו אצל הנתבעים 15 משחקים מפרים ב- 13 חנויות שונות.
נתבעים 12-11 כלל לא התגוננו בפני התביעה וביום 24.7.05 ניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה. התביעה כנגד הנתבע 13 נדחתה על הסף, בהעדר עילה.
בפסק הדין מיום 19.2.07 קבעתי, בין היתר, כי המשיבות הן בעלות זכות היוצרים במשחקים המקוריים; כי משחקים מפרים הוצעו למכירה על ידי הנתבעים (למעט, כאמור, הנתבע 13) וכי הנתבעים ידעו, או למצער היה עליהם לדעת, כי המשחקים המפרים אינם משחקים מקוריים של המשיבות, זאת בשים לב למחירם הנמוך, איכותם הירודה ומקורם העלום.
משהוכחה הפרת זכות יוצרים כאמור, הורתי על מתן צו מניעה קבוע, אשר ימנע הפרה נוספת של זכויותיהן של המשיבות בידי הנתבעים. בנוסף, פסקתי למשיבות פיצויים ללא הוכחת נזק לפי סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, בסך של 20,000 ש"ח לכל הפרה ובסך הכול סך של 300,000 ש"ח, שבו ישאו הנתבעים ביחד ולחוד. בנוסף, חייבתי את הנתבעים לשלם למשיבות את הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 120,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
ביום 27.2.07 באה בפני בקשת נתבעים 10-1, 16-14 לתיקון פסק הדין שבכותרת. בבקשתם הנ"ל ביקשו נתבעים אלה, כי אתקן את פסק הדין כך שהסכומים אשר בהם חויבו הנתבעים ישולמו למשיבות ביחד ולחוד, כל נתבע על פי מעשי ההפרה המיוחסים לו בפסק הדין וכן כי אשמיט מפסק הדין את הנתבעים 12-11 ובהתאמה אתקן את הסכומים בהם חויבו יתר הנתבעים.
בהחלטתי מיום 5.3.07 דחיתי את הבקשה בצייני, כדלהלן:
"מעיון בבקשה עולה, כי נתבעים 10-1, 16-14 אינם טוענים כי בפסק-הדין נפלה "טעות סופר" כהגדרתה בחוק בתי המשפט, אלא כי נפלה טעות מהותית בפסק-הדין. ודוק: לאורך כל ההליך טענו נתבעים 10-1, 16-13, כי מן הראוי להתייחס אל הנתבעים כאל שמונה גורמים שונים ולפסוק את הפיצוי- באם אמצא כי הנתבעים אכן חייבים בגין מעשי ההפרה הנטענים- בנפרד, כל נתבע בגין מעשה ההפרה המיוחסים לו. טענה זו נדחתה על ידי בפסק הדין ומשכך, אין המדובר בבקשה לתיקון טעות סופר, כי אם בבקשה לתיקון טעות מהותית שנפלה, לטענתם, בפסק הדין ודי בכך, למעשה, כדי לדחות את הבקשה.
למעלה מן הצורך, אבהיר, כי גם אין המדובר בטעות;
בפסק הדין מיום 19.2.07 התייחסתי אל כל הנתבעים ואל כל מעשי ההפרה כמקשה אחת ולא בכדי. מהראיות שהובאו בפני עולה, כי עסקינן במסכת מקרים אחת המשותפת לנתבעים המנהלים חנויות צעצועים הפועלות כרשת אחת; המשחקים המפרים התקבלו ממקור עלום אחד והופצו לכל חנויות הרשת ולמצער מקורם במדיניות החלפת המוצרים, המשותפת לכל חנויות הרשת.
במצב דברים זה מצאתי, כי מן הראוי שחבות הנתבעים תהא "ביחד ולחוד".
אשר על כן אני דוחה את הבקשה."
(בש"א 5378/07).
ביום 21.6.07 באה בפני בקשת המבקשים לעיכוב ביצועו של פסק הדין מיום 19.2.07 עד למתן הכרעה בערעור, אשר הוגש לבית המשפט העליון ביום 15.4.07.