דחיית בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד

1.         מונחת בפני בקשה דחופה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד.

"פסק הדין" בו מדובר נכתב בכתב ידי על גב תסקיר שהוגש ביום 25.3.09 על ידי פקידת סעד לסדרי דין, וכך נאמר בו:

החלטה

1.         לידיעת הצדדים.

2.         להאציל...

3.         בהעדר כל סיכוי להסכמה בין ההורים, ומשהמלצות אלו נראות לי הגיוניות ונכונות אני נותן להן תוקף של פסק דין.

2.         אכן, ראשית חוכמה עלי לתקן את השגגה שנבעה מתוך עטי, והיא המינוח "פסק דין" בסיומו של סעיף 3.

            הכותרת לשלושת הסעיפים ("החלטה") היא המשקפת את מהות כל הסעיפים גם יחד, והשימוש בביטוי "פסק דין" הוא שגוי, ונובע ככל הנראה מ"שיגרא דלישנא", ומהיסח דעתי.

3.         יש אפוא לתקן. זו היא החלטה ולא פסק דין.

4.         ליתר ביטחון בדקתי את הדברים במזכירות בית המשפט ואכן התיק עדיין "פתוח", ולא "נסגר" בעקבות "פסק הדין" כפי שאמור היה להיות לו היה זה אכן פסק דין ולא החלטה.

5.         אני מבקש עתה להתייחס בכמה מילים להתנגדותה של האם להמלצות שניתנו על ידי גורמי הרווחה באשר להסדרי הראיה של האב עם הבן המשותף:

5.1        טענותיה  הקשות של האם כנגד האב נשמעו שלוש וארבע פעמים:

      פעם ראשונה - שמעתיה בהרחבה רבה באולם בית המשפט.

      פעמיים נוספות - נשמעו טיעוניה בפני גורמי הרווחה [בפני פקידת הסעד לסדרי דין (אשר נפגשה עם האם פעמיים, ביקרה בביתה, ושוחחה עמה מספר שיחות טלפון)  ובפני וועדת התסקירים].

      וכן מופיעות הטענות בהרחבה ובעוצמה גם בכתב.

5.2        הדברים שבים על עצמם וחוזרים שוב ושוב, ואין בהם שינוי. אפילו הדוגמאות המצוטטות מפי ההורים (בעיקר האם) בפני הגורמים השונים - זהות.

5.3        מספר הגורמים הרב שעסק בהכרעה בעניין הסדרי הראיה חורג מכל שגרה:

            בית המשפט, פקידת הסעד לסדרי דין, פקידת הסעד המחוזית, מרכזת פקידי הסעד לסדרי דין, ומרכזת וועדת התסקירים. כל הגורמים הללו כולם מאוחדים בדעתם והיא באה לידי ביטוי בהמלצה הכתובה ובהחלטת בית המשפט.

5.4        ההסדרים שעליהם מומלץ הינם נורמטיביים, וכמותם נוהגים אלפי זוגות אחרים.

הניסיון של האם לעוות את תמונת המצב (סעיף 13 שבבקשה) אינו ראוי, בייחוד כשהגורמים המקצועיים עצמם מציינים, כי עניין "ההדרגתיות" היה לנגד עיניהם.