דחיית בקשה לביטול או לעיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי לבקתת עץ

רקע כללי

1.         בקשה לביטול או לעיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי (להלן - הצו), אשר הוצא מטעם המשיבה על-פי הוראות סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבנייה).

2.         הצו מורה להרוס -

יציקת משטח בטון ועליו הוקם מבנה עשוי עץ בשטח של כ-77 מ"ר המקורה בגג עשוי רעפ-קל בשטח של כ-65 מ"ר ובגובה של כ-3.5 מ'... אשר הוקם בחלקם הדרום-מזרחי של מקרקעין שברח' גפן 116 בעיר רמת השרון, הידועים כגוש 6341 חלקה 159, בתחום שטח ציבורי פתוח...

3.         אין מחלוקת כי הצו ניתן בעת שהמבקשת היתה בשלבים מתקדמים של בניית המבנה נשוא הצו (להלן - המבנה), בטרם חובר המבנה לתשתיות מים, ביוב חשמל וטלפון; והכל מבלי שהמבקשת טרחה להוציא, או אף לבקש, היתר בנייה כנדרש לפי הדין להקמת מבנה כגון דא.

4.         חרף העובדות האמורות עותרת באת-כוחה המלומדת של המבקשת לביטול הצו, או למצער לעיכוב ביצועו בשנה, וזאת מטעמים שעיקרם כדלקמן:

ראשית, מדובר במבנה עץ, הבנוי בנייה קלה בלבד, המצוי כולו בגינתה של המבקשת. אמנם העירייה הפקיעה חלק מהגינה, בה ממוקם המבנה, אך החלק שהופקע לא גודר. בנסיבות אלה, וכאשר חלק הגינה האמור הוא לפנים מחומה אקוסטית אשר נועדה לחסימת מטרדי רעש מכביש מס' 5, המבקשת לא ידעה כלל כי מדובר בשטח ציבורי. בהקשר זה יוער, כי במהלך הדיון שנערך לפניי הוסיפה ב"כ המבקשת וטענה כי מדובר בשפ"פ (שטח פרטי פתוח) ולא בשצ"פ, אך לענייננו - כפי שנראה בהמשך - אין לדבר משמעות מכרעת.

            שנית, המבקשת הפסיקה מיידית את עבודות הבנייה ואף הגישה ביום 22.3.10 בקשה לקבלת היתר בנייה, שלפי סברתה הינה בעלת סיכוי גבוה להתקבל. גם אם לא תתקבל הבקשה האמורה ניתן יהיה להעביר את המבנה בצמוד לביתה של המבקשת, מקום בו בוודאי ניתן יהיה להכשירו.

            שלישית, ההליך של הוצאת צו הריסה מנהלי הינו הליך דרסטי, שנעשה ללא שניתנה למבקשת התראה וכאשר מפקח מטעם המשיבה הבטיח שיוצא צו הפסקה מנהלי בלבד. יתר על כן, דיירים רבים באותו אזור בנו בנייה בלתי חוקית ולא ננקט נגדם הליך כלשהו, ובהקשר זה הפנתה ב"כ המבקשת ספציפית למבנה שנבנה ברח' הגפן 56 בשנת 2006, לטענתה ללא היתר, ולמבנה דומה שנבנה בחצר השכנים. בנסיבות אלה יש כדי להצביע, כך לשיטת ב"כ המבקשת, שהמשיבה פועלת נגד המבקשת באופן פסול, שרירותי ומפלה.

            רביעית, המבקשת הוציאה עשרות אלפי שקלים על הקמת המבנה, אותו נאלצה לבנות על מנת לפתור את מצוקת הדיור של בנה. לפיכך, הריסת המבנה תגרום לפגיעה כלכלית חמורה במבקשת, ללא כל הצדקה, בפרט כאשר המבקשת הפסיקה את עבודות הבנייה ואינה מתכוונת להמשיך בהן בטרם תקבל היתר בנייה כדין.

ב.         דיון והכרעה:

5.         על פי הוראות סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבנייה " לא יבטל בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". במקרה דנא, אין מחלוקת כי מדובר בבנייה בלתי חוקית ולפיכך הריסתה נדרשת לשם מניעת עובדה מוגמרת, שכן " עצירה יזומה של הבניה לא יכולה לשמש ערובה להפסקת העבודות" (ר' רע"פ 4831/09 מאג'ד עבאדי נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה - חיפה, תק-על 2009(2) 3853 (2009)). מכאן, שעל פני הדברים דין הבקשה לדחייה.

6.         עוד יש לציין, בהקשר זה, כי על פי תצהירו של אינג' ויאצ'סלאב בוטנר מטעם המשיבה, המבנה הוקם בשטח ציבורי פתוח. בנסיבות אלה, למבקשת אף אין זכות לבקש לבטל את הצו, שהרי עצם ביצוע עבודות בנייה בלתי-חוקיות בשטח ציבורי אינו מקנה למבצע הבנייה מעמד משפטי לצורך התנגדות לצו מנהלי להריסתה (והשווה לעניין זה ב"ש (הרצליה) 87/09 אברהם קצב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון, תק-של 2009(4) 23493 (2009), והאסמכתאות המובאות שם). גם אם תאמר, כשיטת ב"כ המבקשת, כי מדובר בשפ"פ להבדיל משצ"פ, פשיטא שמדובר בבנייה שלא ניתן להכשירה, הנוגדת את האינטרס הציבורי.

7.         מכל מקום, אף מבלי לצמצם הדיון לעילות הביטול שנקבעו בהוראות סעיף 238א(ח) הנ"ל, אין בטיעוני ב"כ המבקשת כדי להצדיק את ביטול הצו או את עיכוב ביצועו לתקופה של שנה תמימה, שהמבקשת אף לא התחייבה שלא לבקש עיכוב נוסף בסיומה.

8.         מעבר לכך שטענת המבקשת לפיה היא לא ידעה שבניית מבנה גדול כגון דא היא בנייה הטעונה היתר מעוררת כשלעצמה תמיהה, ברי כי אין מדובר בטענה העשויה לפטור את המבקשת מאחריותה לבנייה או להוות עילה לביטולו של הצו.

9.         והוא הדין בטענת המבקשת כי היא הוציאה כספים רבים על הקמת המבנה לצורך מגורי בנה. לא זו בלבד שהטענה סותרת לכאורה את טענת המבקשת לפיה מדובר בבנייה קלה, אלא שבטענה לגופה אין כל ממש. אכן, אם תמצי לומר כי העובדה שפלוני השקיע כספים רבים בבנייה בלתי חוקית מהווה עילה לביטול צווי הריסה נגד הבנייה, או לעיכוב ביצועם, יהא בכך - הלכה למעשה - כדי לעודד השקעות בבנייה בלתי חוקית. מכאן, שאין לקבל כלל את העתירה לביטול הצו (או למצער לעיכוב ביצועו) בשל היקף ההוצאות שהמבקשת הוציאה לצורך הקמת המבנה הבלתי חוקי, ובעניין הוצאות אלה אין למבקשת להלין על אלא עצמה.

10.        המבקשת גם לא ביססה את טיעוניה להפליה פסולה. לא זו בלבד שב"כ המשיבה הצביעה על פעולות אכיפה קונקרטיות באזור וברחוב בו הוקם המבנה, אלא שבמקרה דנא מדובר בבנייה בשטח פתוח שנתגלתה לרשויות בעודה בעיצומה. בנסיבות אלה, הוצאת צו הריסה מנהלי היא דרך פעולה סבירה בהחלט, שהרי לצורך זה בדיוק העניק המחוקק לרשות את הסמכות להוצאת צווי הריסה מנהליים. בהקשר זה לא למותר לציין, כי גם אם מפקח מטעם המשיבה אמר למבקשת שיוצא צו הפסקה מנהלי אין בכך להפוך את הוצאת הצו לבלתי סבירה, מה גם שהוצאת צו הפסקה מנהלי אינה סותרת הוצאת צו הריסה מנהלי.

11.        המבקשת העלתה טענה קונקרטית לגבי העדר אכיפה ביחס למבנים שהוקמו שלא כדין, לטענתה, ברח' הגפן 56 וכן אצל שכניה. כעת, משהדברים הובאו לידיעת המשיבה, על ב"כ המשיבה להורות לגורמים המתאימים בעירייה לבחון את הטענות ולנקוט בצעדים שיידרשו בהתאם לעובדות שתתבררנה ביחס למבנים הנ"ל. יחד עם זאת, כאמור, אין בטענה זו כדי להוות עילה לביטול הצו נגד המבנה שהקימה המבקשת, אליבא דכולי עלמא, באופן בלתי חוקי.