דחיית בדיקת רקמות לאב מוסלמי - הדין השרעי וטובת הקטינים.

פתח דבר

1.         התובע הגיש תביעה לפס"ד הצהרתי, לשלילת אבהותו על הקטינים: א. ,יליד ה-xxx
ול. ילידת ה- xxx,שכיום הינם כבני 11 ו-שש וחצי, אשר נולדו מנישואיו לנתבעת. התובע מבקש לערוך בדיקת רקמות לשלילת אבהותו.

2.         התובע והנתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת), בני זוג מוסלמים שנישאו בהתאם לדין השרעי ביום 24.4.01 , והתגרשו ביום 6.3.07 בביה"ד השרעי. בתעודת הגירושין נרשם כי לבני הזוג שני קטינים שנולדו "על מיטת הנישואין החוקית". התובע באותו מועד היה נשוי גם לאשתו הראשונה והוגדר כפוליגם , נשפט ונענש בגין העבירה.

התובע רשום במשרד הפנים כאביהם של הקטינים. שני הקטינים נולדו כאמור בתקופת נישואי הצדדים.

3.         ביום הנישואין, עברה הנתבעת להתגורר בבית התובע, כאשר הסתבר כי הינו הבית בו התגורר עם אשתו הראשונה. למחרת, הגיעה האישה הראשונה והנתבעת עברה להתגורר בבית חמותה בקומת הקרקע של הבניין. משלא נענה התובע לדרישות הנתבעת, לגרש את האשה הראשונה, עברה הנתבעת להתגורר ב- xxx בבית אימה.

4.         התובע חויב במזונות כל אחד מהקטינים בבית הדין השרעי בחיפה ובבימ"ש בחיפה,  כמו כן נפסק כי המשמורת על הקטינים תהיה לנתבעת. בתאריך 17.1.06 נעצר התובע והוגשו נגדו כתבי אישום בגין עבירות פליליות.

ביום 1.2.10 הגישה הנתבעת תלונה למשטרה נגד התובע על אונס. הוגש נגדו כתב אישום שבסופו ,זוכה מחמת הספק ונקבע כי הייתה בעילה בהסכמה.

5.         הנתבעת טוענת כי נחתם בין הצדדים הסכם לחיים משותפים ביום 9.11.09. הנתבע  טוען כי ההסכם מזויף ואינו חתום בחתימתו.

טענות הצדדים

6.         לטענת התובע - אין להסתמך על הרישום במשרד הפנים, המתבסס על פסק דין למזונות, שניתן בהעדר הגנה. הרישום נעשה בשגגה או ברשלנות. מאז עזיבת הנתבעת לבית אימה ביום 20.5.01, לא קיימו הצדדים יחסי אישות, מלבד פעמיים בתאריכים מאוחרים בשנת 2010, שאינם רלבנטיים למועד לידות הקטינים. נודע לו על לידת הקטין, בשיחת טלפון, כאשר מועד ההתעברות, היה לאחר עזיבת הנתבעת את הבית.  באשר למועד התעברות הנתבעת עם הקטינה, שהה בבית הכלא במהלך חודש ינואר 2006.

            באשר לטובת הקטינים, לטענתו  אין לו קשר עם הקטינים וטובתם כי ידעו מיהו אביהם האמיתי. לנתבעת בת אחרת מחוץ לנישואין והייתה בהריון נוסף בין שתי הלידות. הנתבעת היתה מוכנה לנהל חיי זוגיות ללא נישואין ע"פ הסכם.

7.         לטענת הנתבעת - יש לדחות את התביעה ואין לאפשר את ביצוע הבדיקה. הקטינים רשומים ע"ש התובע במשרד הפנים. נולדו עת היו הצדדים נשואים ורואים בתובע כאביהם  המשמש להם כדמות אבהית. פסק דין למזונות הקטינה, ניתן במעמד התובע.

            בדיקת רקמות עלולה לפגוע בקטינים, שכן הנתבעת היתה נשואה לתובע במועד ההתעברות. מעשי ניאוף מטילים כתם חברתי, אישי וכלכלי על הקטינים.

8.         ב"כ היועמ"ש - מתנגד לתביעה ולעריכת בדיקת רקמות. השיקול המכריע הינו טובת הקטינים, העלולים להיפגע קשות, כתוצאה מהבדיקה, כאמור בתסקיר, כאשר לא עולה צורך ממשי לעריכת הבדיקה.

9.         מטעם התובע העידו התובע ואחותו. מטעם הנתבעת העידו - הנתבעת, חברתה הגב' מ. א.ד. ומדריך הנוער ע.ע.

דיון

המסגרת הנורמטיבית

החוק השרעי