החלטה
1.זוהי התנגדות לביצוע שיק על סך של 50,000 ₪ שהוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ
10-06854-09-3 ולהלן תמצית טענות המתנגד בתצהירו:
א.השיק נשוא הביצוע , סכומו נתבע על ידי יורם וייצמן ז"ל בתביעה אזרחית מספר 9061-03-09, בבית משפט השלום בצפת.
ב.המנוח יורם וייצמן העביר את השיק לצד ג' שלא בתום לב וללא תמורה.
ג.הזוכה אינו אוחז כשורה בשיק והוא לא הוכיח שנהג בתום לב ולא הוכיח שנתן תמורה בעד השיק והוא עשה קנוניה עם המנוח.
2.הצדדים זומנו לשמיעת ההתנגדות בפני, כאשר המבקש המתנגד נחקר על תצהירו. אומנם הוא מאשר שחתם על השיק בתור ערב, אך שוב הוא טען כי עניינו של שיק זה תלוי ועומד בתביעה אזרחית בבית משפט השלום בצפת, וכי לא יתכן שהוא יתבע פעמיים, פעם בגין השיק בתיק הוצל"פ עסקינן, ופעם במסגרת תביעה כספית שהוגשה בין היתר נגדו לבית משפט השלום בצפת.
המבקש נשאל אם המנוח יורם וייצמן ידע שלשקים האלה אין כיסוי כשהוא העביר אותם לצד ג', ותשובתו הייתה שכן יורם וייצמן אכן ידע שאין כיסוי לשקים , אך בכל זאת הוא העביר אותם לצד ג'. המתנגד נשאל באיזה נקודת זמן יורם וייצמן ז"ל, ידע שלשיק אין כיסוי, ותשובתו הייתה "הוא הגיש תביעה בצפת ואחר כך נתן את השיק ". העד נשאל מדוע גיסו מאיר אזולאי לא נתן הוראת ביטול לשיק, והוא חזר מחמת מוגבלות בחשבון, הוא ענה זה עניין של אזולאי, "ואני לא יודע לענות לך".
העד נשאל לגבי טענתו לשירות שנתן הזוכה למנוח והוא השיב שהוא לא יודע אם אכן נתן שרות משפטי או לא.
3.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפני וכל אחד דבק בגרסתו, מחד, ביקש המתנגד לתת לו רשות להתגונן בעיקר בטענה שמתנהל דיון מקביל באותה עילה ובין היתר באותה עסקה לגבי אותו סכום שיק המבוצע כאן , בבית משפט שלום בצפת, ומאידך, טען הזוכה-המשיב שהוא עו"ד ורו"ח במקצועו וייצג את המנוח בפני שלטונות המס בסכומי עתק והגיע לו שכ"ט, והמנוח נתן לו את השיק המשוך בידי אזולאי גיסו של המתנגד. ועל כן הוא נחשב לצד שלישי האוחז בשטר בתום לב ובעד ערך, ועל כן יש לדחות את ההתנגדות.
4.הלכה היא כי נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעימו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר, וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר. ראה – (ע.א 218/66 חביה ואח' נגד נ. גליק, פ"ד כ(4) 63,67.
אם כן במקרה שבפנינו, יש לבחון את השאלה מה היה קורה אילו המנוח הוא זה שהיה תובע את מושך השיק, גיסו של המתנגד והמתנגד עצמו בתור ערב. האם אז היו להם טענות כנגדו, והנה מתברר שאכן הוגשה תביעה מטעם המנוח כנגד מושך השיק וגיסו בגין כל העסקה שעשה המנוח איתם ובגין השקים שהוא קיבל מהם ואשר לא נפרעו.
ראה את כתב התביעה בתא"ק 9061-03-09, במקרה הנ"ל ניתנה החלטה לתת למבקשים והמבקש הזה הוא אחד מהם , רשות להתגונן כנגד תביעתו של יורם וויצמן ז"ל ועל כן מתן רשות להתגונן בתיק של צפת הינו התשובה שהעליתי לעיל, מה היה קורה אילו המנוח היה מגיש תביעה? בתיק של צפת המנוח אכן הגיש תביעה מחד, אך ניתנה רשות להתגונן לנתבעים מאידך. ויש בכך בכדי להשליך אור ולהשפיע על ההליך שבפני, הגם שמדובר כאן בצד ג'. ברי הוא, כי השאלה אם התובע שהוא צד ג' אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן. האוחז מוחזק אומנם כאוחז כשורה לפי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות, אך חזקה כזו ניתנת סתירה ולו על ידי טענה בתצהיר שהיא לא תקרוס, ומה הטענה שנטענה בתצהיר שלא קרסה ?
הטענה היא שקיים הליך מקביל ושלא סביר ובלתי הוגן הוא לחייב את המבקש בתשלום אותו סכום פעמיים. טענה זו הועלתה בפני והיא לא קרסה בחקירה על התצהיר והיא מגובה בהחלטה למתן רשות להתגונן שניתנה בבית משפט השלום בצפת.
משכך, אני נעתר לבקשה ונותן למבקש רשות להתגונן כנגד התביעה השטרית, כאשר התצהיר ישמש כתב הגנה.
אני קובע הוצאות הליך זה בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, סכום שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל ואשר ישולם בהתאם לתוצאה הסופית בתיק האזרחי שיפתח.
המזכירות תפתח תיק אזרחי בהתאם.
ניתנה היום, י"ד סיון תש"ע, 27 מאי 2010, בהעדר הצדדים.