דורון נ' חברת ביטוח שומרה ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות בגין נזק רכוש שנגרם לכלי רכבו בשל אירוע תאונת דרכים שאירוע ביום 10/12/10.

חברת הביטוח, הנתבעת 1, שילמה לידי התובע סכום שלא היה שנוי במחלוקת כאשר הסכום לא טעם את האמור בחוות הדעת לאחר שהנתבעת 1 קיזזה משכ"ט השמאי ששולם על ידי התובע לידי השמאי מטעמו סכום של 99 ₪ ורשלנות תורמת אשר הנתבעת סברה שיש לתובע בשעור של 15% על דרך האמדן בסך של 1,089 ₪.

בתחילת הדיון טען נציג הנתבעת 1 כי נעשה ניסיון, אל מול סוכנת הביטוח של התובע, חרף הודעת המבוטחת מטעמם לשלם לידי התובעת את מלוא הנזק כפי שתבע, בטרם הוגשה התביעה.

נציג מטעם הנתבעת המציא במעמד הדיון כתב קבלה ושחרור בסך של 1,188 ₪, מיום 27/2/11.

התביעה שלפני הוגשה במהלך חודש אפריל 2011.

על גבי כתב הקבלה והשחרור מופיעות "תכתובות" בכתב יד, כך למשל ישנה תוספת של 50 ₪ לסכום הפיצוי, אשר הוסף ככל הנראה לאחר שהתביעה הוגשה לבית המשפט, סכום זה מהווה את סכום האגרה ששולמה על ידי התובע.

התובע טען כי לא קיבל את אותו כתב קבלה ושחרור, לדידו הוצא זה לאחר שהוגש כתב התביעה.

גם אם אניח לטובת התובע כי כתב הקבלה והשחרור נמסר לידיעתו, שכן, הוא ממוען לגב' אידלסון מינה – סוכנת הביטוח שלו, לאחר שהוגש כתב התביעה, הרי גם בשלב זה ניתן להגיע להסדר, בודאי מוטלת על התובע החובה להקטין את הנזק ולקבל כל סכום שאינו שנוי במחלוקת.

התובע העיד כי למעשה לאחר שהגיש את תביעתו, חרף הצעת הנתבעת לשלם את מלוא הנזקים, ביקש שהנתבעת תפצה אותו גם בגין עגמת הנפש והזמן שנאלץ לבזבז כתוצאה מההתכתבות שבין הצדדים.

בנסיבות הענין, כאשר הנתבעת הציע לפצות את התובע במלוא הנזקים, היה על התובע להקטין את נזקיו, לקבל את הכספים שהוצעו לו ולא לעמוד על תשלום הוצאות ועגמת נפש רכיב אשר לעולם מצוי בשיקול דעת בית המשפט, כאשר על פי רוב בית המשפט איננו מפצה בגין עגמת נפש אלא במקרים חריגים, ואין המקרה שלפני נופל בגדר אותם מקרים.

נהפוך הוא, הנתבעות פעלו על מנת להקטין את הנזקים שלהם, הציעו לפני הגשת התביעה את ההצעה לצורך סילוק סופי ומוחלט, על כך מעיד כתב הקבלה והשחרור, כך או כך גם אם הצעה באה לאחר הגשת התביעה, הרי שהיא כיסתה את מלוא הנזקים גם לאחר הגשת כתב התביעה, דהיינו, הנתבעות הציעו לתובע לשפות אותו במלוא הנזקים שנגרמו לו תוך השבת המצב לקדמותו כאשר התובע עמד על כך שהנתבעת תפצה אותו בסכום נוסף של 1,000 ₪ בגין עגמת נפש.

תיקון הנזק של התובע לרבות עלות חוות הדעת הסתכמה בסך של כ- 5,780 ₪, כאשר התובע העריך את עגמת הנפש שלו,מה שגרם לו לא להתפשר בסופו של דבר ולהטריח את עצמו ואת בית המשפט, כמו גם את הנתבעות, בסכום של 1,000 ₪.

סוף דבר, הנני מורה לנתבעות לשלם לידי התובע סך של 1,238 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ככל שסכום זה שולם, הרי שהנתבעות פטורות מלשלם לידי התובע את סכום פסק הדין.

לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

רע"א למחוזי בתוך 15 ימים.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"א, 31/07/2011 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, שופטת

הוקלד על ידי: ציפי בסלו