דורון נ' בנק לאומי לישראל בעמ ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה מטעם התובעת לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

רקע

2.התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעים ובה ביקשה להצהיר כי "הסכם הקשישים" לפיו הועסקה בטל ומבוטל ולפיכך היא זכאית למלוא הזכויות הנובעות מהיותה עובדת קבועה של קבוצת לאומי, בהתאם להסכמים ו/או להסדרים התקפים בקבוצה. כן ביקשה להצהיר כי העסקתה לפי "הסכם הקשישים" הייתה בלתי חוקית הסותרת את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תוך הפלייתה מחמת גיל.

3.במסגרת הבקשה שבפנינו מבקשת התובעת את גילויים של המסמכים הבאים:

כל ההסכמים הקיבוציים וההסדרים הקיבוציים שחלו על עובדי הנתבעים בתקופה הרלוונטית לתביעה.

כל הסכמי הקשישים שנחתמו עם עובדי הנתבעים ומיושמים בקבוצת לאומי עד היום.

כל הנהלים הפנימיים המסדירים זכויות/חובות/הטבות לעובדי הנתבעים בתקופה הרלוונטית, ובאופן ספציפי כל מסמך המתעד זכות למתן בונוס לעובדים באותה תקופה.

תלושי שכר של 5 עובדים שהועסקו בתפקידים מקבילים לתובעת (כפקידים) בשנים הרלוונטיות לתביעה.

נתונים באשר לניצול ימי מחלה של התובעת לשנים 1994-1998.

חוקת העבודה של הבנק למשכנתאות.

4.התובעת טוענת כי כל המסמכים הללו רלוונטיים לדיון בסכסוך, אלא שכל המסמכים נמצאים בידי המעביד – הנתבעים ולא ניתן להגיע אליהם בקלות.

5.הנתבעים מתנגדים לבקשה (למעט המסמכים המפורטים בסעיף ד' אשר הועברו לתובעת והמסמכים המפורטים בסעיף ג' אשר לגביהם נמסר כי ככל שבשנים הרלוונטיות ניתנו תמריצים וככל שישנו מסמך המעגן זאת, הוא יועבר לב"כ התובעת). לטענתם לבקשה לא צורף תצהיר; מדובר בבקשה לגילוי גורף וכוללני של מסמכים אשר בחלקם ניתנים להשגה על ידי התובעת בהיותם מסמכים פומביים.

דיון והכרעה

6.         בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת  רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון.  שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין.

7.         כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54-

"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים...".

8.         באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק,  (ניתן ביום 28.3.07 )  כלהלן -

 "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.  אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.