דורון בוק נ' יהודה לוי שמעון דויטש ואח'

החלטה

על פי החלטת בית הדין מיום 14/6/2011, התובע הודיע כי בחזקתו טלפון נייד הזהה לזה שנמסר לו על ידי הנתבעת. משכך, התובע ישיב את הטלפון הנייד לידי הנתבעים תוך 30 ימים כשהוא במצב תקין .

לעניין המחשב הנייד, התובע הודיע כי אין בחזקתו מחשב נייד הזהה לזה שנמסר לו על ידי הנתבעת, והעדיף מסלול פיצוי הנתבעת בשוויו של המחשב.

הנתבעת טענה בתצהירה כי שוויו של המחשב הנייד מסתכם בסך של- 9,078 ₪, מנגד התובע לא הציג כל מסמך הסותר סכום זה, אי לכך, אנו מקבלים את טענתה של הנתבעת לעניין שווי המחשב הנייד ומעמידים אותו על הסך של- 9,078 ₪.

מתצהירה של הנתבעת לא ברור באם שווי המחשב הנייד הינו סכום העלות או שמא היא העלות המופחתת. משלא הציגה הנתבעת כל אסמכתא המעידה על עלות המחשב הנייד, סבורים אנו כי המדובר בסכום עלות שאותו יש להפחית בהתאם לתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן:"התקנות").

על התובע לפצות את הנתבעת על פי שווי המחשב הנייד נכון למועד שבו הסתיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעת, דהיינו ליום 1.9.07, מאחר שתאריך זה הינו התאריך הקובע שהיה על התובע להשיב לנתבעת את המחשב הנייד. אין דעתנו כדעת התובע שערך חישוביו על פי שוויו של המחשב כעלותו המופחתת נכון להיום.

בהתאם לתקנות, הפחת השנתי על המחשב הינו בשיעור של- 33%.

תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת הסתכמה ב- 6 חודשים.

אשר על כן, על התובע לפצות את הנתבעת בשווי הציוד נכון ליום ההתפטרות, המסתכם בסך של 7,580 ₪ ( (9,078 ₪ עלות X 33% X 6/12) – 9,078 ₪ עלות) בתוספת ריבית והצמדה מיום 1.9.2007 ועד ליום מתן פסק הדין (8.5.11), אותם יש לקזז מהסכום אשר נפסק לתובע במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר ויסאם עזאם (ע')

ד"ר אריאלה גילצר-כץ

שופטת