דומברובסקי נ' בנק מזרחי טפחות בעמ

פסק דין

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת – החייבת על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס, מיום 2.11.10, בתיק הוצל"פ 01-33707-10-8 , לפיה נדחתה בקשת המבקשת להארכת מועד להפקדת ערבון (נומרטור: 104676911ט).

בהתאם להחלטתי מיום 7.11.10, הוגשה תגובה בכתב מטעם המשיב לבקשה.

ההליכים הצריכים לענייננו הינם כדלקמן:

ביום 16.3.10, הגיש המשיב בפני הרשמת בקשה למימוש משכנתא שאינה מוגבלת בסכום הרשומה לזכותו על נכס מקרקעין אשר בבעלות המבקשת.

כנגד בקשת המימוש הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא וכן בקשה בטענת "פרעתי".

ביום 23.8.10, ניתנה החלטת הרשמת לפיה נקבע הדיון בטענת "פרעתי" שהגישה המבקשת ליום 28.11.10. כן הורתה הרשמת בהחלטתה על עיכוב מימוש שטר המשכנתא עד למתן החלטה אחרת כנגד הפקדת עירבון בסכום של 2,000,000 ₪ במזומן. עוד קבעה כי ככל שלא תפקיד המבקשת סכום עד ליום 19.9.10, יהא רשאי המשיב לנקוט בהליכי גבייה.

ביום 1.9.10, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להפקדת העירבון עד ליום 18.10.10. במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי היא פועלת לגיוס סכום ההפקדה ולשם כך נדרשת לה הארכה המבוקשת.

בהחלטתה מיום 15.9.10, נעתרה הרשמת לבקשת המבקשת וקבעה כי: "הארכה שנתבקשה סבירה בהתחשב בגובה החוב בתיק".

ביום 13.10.10, הוסיפה המבקשת והגישה בפני הרשמת בקשה בהולה נוספת להארכת מועד להפקדת העירבון עד למועד הקבוע לדיון בטענת הפרעתי, קרי: עד ליום 28.11.10, ולחילופין עד ליום 31.10.10.

את בקשתה נימקה המבקשת בטענה כי איתרה רוכש רציני לנכס וכי היא מצויה על סף חתימת הסכם מכר אשר יהא בו כדי לייתר את ההליכים למימוש המשכנתא בתיק ההוצל"פ וכן יתייתר הצורך בדיון בבקשתה. המבקשת הוסיפה וציינה כי על פי הסכם המכר אשר עתיד להיחתם , תתקבל ממכירת הנכס תמורה בסך 15,540,000 ₪, בעוד שלפי טענתה קיבלה מהמשיב מכתב כוונות לפיו עם תשלום הסך של 12,865,054 ₪, יוסר השיעבוד מהנכס. (מכתב הכוונות צורף כנספח לבקשה).

לאחר קבלת עמדת המשיב אשר הביע התנגדותו לבקשה, ניתנה החלטת הרשמת מיום 2.11.10, היא ההחלטה נשוא הבר"ע שלפניי, לפיה נדחתה בקשת המבקשת, כדלקמן:

"אם וככל שלא יופקד העירבון עד ליום 7.11.10 יהא רשאי ב"כ הזוכה לנקוט בהליכי מימוש.

אין למתוח את ארכות המועד עד בלי די".

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, אשר במסגרתם הרחיבו הצדדים היריעה שלא לצורך, באופן החורג מעניינה של ההחלטה נשוא הבר"ע שבפניי, ושקלתי טענות הצדדים, מצאתי בנסיבות העניין, לקבל את הבקשה באופן חלקי ,ולהאריך למבקשת המועד להפקדת העירבון עד ליום 21.11.10.

במסגרת תצהירה של המבקשת (סעיף 18 לתצהיר), טוענת המבקשת כי הינה מצויה בימים אלה בסיום מו"מ למכירת הנכס, וכפי טענתה שני רוכשים מתחרים על רכישת הנכס, וכי הסכם המכר צפוי להיחתם בקרוב. המבקשת אף צירפה טיוטת הסכם מכר (כנספח ה' לבקשה), לפיו התמורה אשר אמורה להתקבל ממכירת הנכס עומדת ע"ס של 4,200,000$ (לפי שער של 3.75 ₪).

יוער כי טיוטת הסכם המכר לא צורפה על ידי המבקשת לבקשה שהוגשה על ידה בפני הרשמת. הנני סבור כי יש באמור כדי להעיד ולו לכאורה על רצינותה של הטענה.

לפיכך, הנני סבור כי בנסיבות העניין, ראוי ליתן למבקשת ארכה להפקדת העירבון עד ליום 21.11.10, כאשר המבקשת ממילא עתרה בבקשתה בפני הרשמת לארכה חלופית עד ליום 31.10.10 שברי כי חלף זה מכבר.

הנני סבור כי במקרה בו אכן יימכר הנכס בהתאם לטיוטת הסכם המכר אשר צורפה, הרי שיהא בדבר כדי לייתר את הצורך בהליכים וברי כי יועיל ויטיב את מצבו של המשיב.

אין בכוונתי להתייחס לטענות הנוספות שהועלו על ידי המבקשת במסגרת בקשתה, ואשר אינן מעניינה של ההחלטה נשוא הבר"ע שבפניי.