רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
22364-01-13
23/04/2013
|
בפני השופט:
רם וינוגרד
|
- נגד - |
התובע:
רוברט דויטש
|
הנתבע:
1. שפאר 2. סיטון 3. הניג 4. פילו 5. עו"ד
|
|
החלטה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה (שהוגשה אף שלא ניתנה החלטה המורה להגישה), ולאחר שהמבקש לא מסר כל הודעה על אף האמור בהחלטה מיום 14.4.13, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.
התביעה המתנהלת בבית משפט השלום בין המשיבים למבקש (בת.א. 5613-02-11) עניינה בדרישת שכר טרחה שהפנו המשיבים כלפי המבקש. עניינה של הבקשה שלפני בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 4.12.12 (כבוד השופטת מ' אביב), שדחה את טענת המבקש לפיה אין הוא חייב בשכר טרחת המשיבים לאחר שפיטרם מייצוגו בהליך הפלילי שהתקיים בפני כבוד השופט א' פרקש בבית משפט זה (במסגרת ת"פ 482/04 מדינת ישראל נ' גולן ואח') ובית המשפט סירב לשחררם מהייצוג. המבקש טעם שבית משפט השלום שגה בכך שלא המתין להחלטתו של כבוד השופט פרקש שנדרש לבקשה זהה במהותה, אותה הגיש המבקש לפניו; טעה בקביעותיו לגוף העניין; ושגה בכך שלא קיים דיון במעמד הצדדים במסגרת הבקשה.
בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 13.1.13, ובמסגרתה טען המבקש, כאמור, כי בית משפט השלום לא המתין להכרעתו של כבוד השופט פרקש בסוגיה זהה. הוא אף הוסיף וטען כי כבוד השופט פרקש ציין בהחלטתו מיום 13.12.12 כי יש צורך בהתייחסות משלימה לטענות. מסיבות שלא הובהרו לא מצא המבקש לנכון להזכיר בבקשת רשות הערעור כי כבוד השופט פרקש דחה את בקשתו, בהחלטה מפורטת ומנומקת, עוד ביום 24.12.12, כשלושה שבועות טרם שהוגשה בקשת רשות הערעור. עניין זה נזכר בתגובת המשיבים, והמבקש נדרש לפיכך להבהיר אם הוא עומד על הבקשה על אף החלטתו של כבוד השופט פרקש, אך לא עשה כן.
לאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט קמא ובהחלטתו של חברי כבוד השופט פרקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. די אם אומר כי הנמקותיו של כבוד השופט פרקש מקובלות עלי, וניתן למצוא בהן מענה לכל טענותיו של המבקש. אשר לטענות הדיוניות: לא הוטלה על בית משפט השלום החובה להמתין להכרעת בית המשפט המחוזי (אף שיתכן שהיה מקום לעשות כן ולו כדי למנוע החלטות סותרות). מכל מקום – משניתנה ההחלטה, וזו תומכת בעמדתו של בית המשפט קמא, ממילא אין עוד כל מקום לטרוניה בהקשר זה. גם הטענה לפיה היה על בית המשפט קמא לקיים בבקשה דיון במעמד הצדדים אינה מעוגנת בדין, שעה שאין מניעה לדון בבקשות מעין אלה על דרך של דיון בבקשה בכתב, ודומה כי זו אף דרך המלך.
לפיכך אני דוחה את בקשת רשות הערעור. בנסיבות העניין ישא המבקש בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 3,000 ₪.
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ג באייר תשע"ג, 23 באפריל 2013, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת