דויטש נ' ראש חושייה ואח'

החלטה

בפני בקשת עוה"ד קמר מישריקי אסעד לקבוע, כי כתב התביעה לא הומצא לנתבעים כדין.

אין חולק, כי עוה"ד קמר מייצגת, חלק מהנתבעים, בהליך משפטי אחר. לטענת עוה"ד קמר אין די בכך שהיא מייצגת את אותם הנתבעים בהליך משפטי אחר, שכן על פי הוראת סעיף 3 לצו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בענינים אזרחיים), תשנ"ט-1999 (להלן – "הצו") היה על התובע להמציא את כתב התביעה באמצעות הממונה כהגדרתו בצו.

עוה"ד קמר לא הציגה את ייפוי הכח מכוחו היא ייצגה, או מייצגת, את אותם חמשת הנתבעים בהליך המשפטי האחר.

דין הבקשה להתקבל בחלקה.

אמנם בהתאם להוראת סעיף 3 לצו יש להמציא כתבי בי דין באמצעות הממונה. ברם, להוראות סימן א' בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), לרבות תקנה 477 לתקנות, הכלולה בסימן א' הנ"ל, תחולה מקבילה להוראות הצו. ראו: רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' גולדמן (פורסם במאגרים) – פסקה 13 ואילך לפסה"ד.

ניתן לטעון, כי הקביעה לפיה המצאה בהתאם לסימן א' הנ"ל עלולה במידת מה לרוקן מתוכן חלק מהוראות סעיף 3 לצו. כך לדוגמא דרישת סעיף 3(ב) לצו, כי כתב הבי דין יומצא בצירוף תרגום מאושר לשפה הערבית עלולה להיות מסוכלת באם יומצא כתב הבי דין בהתאם להוראת סימן א' בפרק ל"ב לתקנות, ללא התרגום. יחד עם האמור, דרישת התרגום נועדה להגשים תכלית מעשית, קרי – לאפשר לבעל הדין שמקום מושבו ביהודה ושומרון להבין את הכתוב בכתב הבי דין שהומצא לו ולאפשר לו לנהל את ההליך השיפוטי בישראל. במקרה דנן דומה, כי המצאת כתב התביעה לבאת כוח חלק מהנתבעים לא סיכלה תכלית זו, שכן למצער באת הכוח דוברת עברית ואף פועלת כאמור במדינת ישראל כעורכת דין. השוו לפסקה 17 ברע"א 9048/07 הנ"ל.

לא זו אלא אף זו, שבפסיקת בתי המשפט נשמעה אף הגישה שאופן ההמצאה, מקום הוכח ביצועה בפועל, הינו עניין טכני גרידא ואין מקום לדקדק בדרך ביצוע ההמצאה מקום שכאמור, אין חולק שכתב הבי דין הומצא. ראו: רע"א 8402/03 Raytheon Company נ' אשבורן (פורסם במאגרים); בש"א (מחוזי חיפה) 6422/05 ICC Handels A.G נ' בנק לאומי (פורסם במאגרים).

אשוב ואדגיש, כי עוה"ד קמר לא תמכה טענותיה בהעתק מייפוי הכח מכוחו ייצגה, או מייצגת, את חמשת הנתבעים האמורים, בהליך אחר, ולפיכך לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שייפוי הכח הוגבל אך לאותו הליך אחר. ברי, כי הנטל להוכחת הגבלת ייפוי הכח מוטל על הטוען לכך הן מחמת היותו בבחינת "המוציא מחברו" והן בהיותו בעל הגישה הטובה ביותר אל הראיות.

יחד עם האמור, התובע לא הציג כל ראיה לכך שעוה"ד קמר מייצגת אף את יתר הנתבעים, מלבד אותם חמשת נתבעים אותם אין חולק שייצגה בהליך אחר. בנסיבות אלה אין לראות, בשלב זה, את ההמצאה לעוה"ד קמר כהמצאה לכלל הנתבעים, אלא יש לראות בה כהמצאה אך לחמשת הנתבעים האמורים וכך אני מורה.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"א, 08 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.