דויטש נ' דיזאני בלנוין

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מהסגת גבול והשתוללות הנתבעת במשרדו בשני אירועים .

1. לטענת התובע, ייצג את הנתבעת כשוכרת לשם חתימה על הסכם שכירות אשר הוכן במשרדו . לטענתו, לאחר החתימה על הסכם השכירות ובעקבות טרוניות אשר היו לנתבעת כלפי המשכיר, פנתה אליו הנתבעת מספר פעמים בנושא. לטענתו, הסבריו ולפיהם אין הוא הכתובת לתלונותיה, לא הועילו . לטענתו ביום 29/6/10 הגיעה הנתבעת למשרדו, התפרצה לחדרו והעלתה שוב בצעקות וקללות טענות בנוגע למשכיר . כמו כן, דרשה הנתבעת לקבל קבלה בגין שכר הטירחה אשר שילמה . משפניותיו אליה לפינוי המקום הואיל והוא עסוק וכן, כי אין זה מעניינו – לא הועילו, נאלץ התובע להזמין את המשטרה על מנת לפנותה ממשרדו. לאור פנייתו, הגיעו למשרד שני שוטרים אשר פינו את הנתבעת ובמעמדם הוסכם כי הנתבעת תגיע למחרת היום בשעה 10:00 על מנת לקבל את העתק החשבונית בגין התשלום אשר ביצעה.

לטענת התובע, הנתבעת הגיעה למחרת היום באיחור והוא השאיר את הקבלה בידי מזכירתו. משהוא הגיע למשרד נכחה עדין הנתבעת במשרד ושוב תקפה אותו בצעקות וקללות , התנהגות אשר חייבה הזמנת משטרה שוב ופינוייה על ידי המשטרה מהמקום.

לטענתו , תחילה, הנתבעת הסיגה את הגבול בכניסתה למשרדו בנסיבות האמורות וכן, הפריעה למהלכה של עבודתו. זאת ועוד, לטענתו, התנהגותה של הנתבעת גרמה לו לסבל רב, באשר לאחריה חש שלא בטוב וכן, ימים רבים הסתובב תחת הרושם החזק אשר הותירה בו.

לטענת התובע,הנתבעת חייבת לפצותו בגין הנזק אשר נגרם לו כפועל יוצא מהתנהגותה , פיצוי אותו מעמיד התובע על סך של 25,000 ₪.

2.לטענת הנתבעת, התביעה הינה תביעה קנטרנית ושקרית וכל תכליתה – נקמה בנתבעת על הגשת תלונה כנגד התובע בלשכת עורכי הדין בגין התנהגותו. לטענת הנתבעת , אמנם היו לה טרוניות כנגד המשכיר והיא ביקשה להיעזר בשירותיו המקצועיים של התובע על מנת להסדיר את נושא עזיבתה את המושכר . משכך, היא קבעה עם התובע פגישה ראשונה – ואולם, עת הגיע למשרדו התברר כי אין בו איש ומשכך, השאירה פתק הודעה. בעקבות, הפתק אשר השאירה, עמדה עימה בקשר מזכירת התובע והן קבעו כי תתואם פגישה בינה לבין התובע, אלא שלמרות פניותיה בנושא לא תואמה כל פגישה. לטענתה אמנם הגיעה ביום 29/6/10 למשרדו של התובע על מנת שיכתוב בעבורה מכתב למשכיר ובמעמד פגישה זו, דרש ממנה התובע סך 150 ₪ בגין המכתב אותו הסכימה לשלם. לטענתה היה זה התובע אשר החל לתקוף אותה בצעקות כי הוא לא צריך את ה- 150 ₪ שלה וכן, שהיא תראה איך היא נראית – היא שחורה , לטענתה היתה זו היא אשר נבהלה מצעקותיו ומעולם, לא נתקלה בהתנהגות כזו. בסיכומו של דבר הזמין התובע משטרה למקום, על לא עוול בכפה וכאשר השוטרים הגיעו הם אמנם הכירו בזכותה לקבל קבלה על הסכום אשר שילמה לתובע ותואמה עימו פגישה ליום המחרת לשם קבלת הקבלה. לטענתה השוטרים אמרו לה שתפנה ללשכת עורכי הדין . לטענת הנתבעת, ביום המחרת הגיעה על מנת לקבל את הקבלה ואז התברר כי מדובר בקבלה על סך 400 ₪ במקום 150 ₪ אשר שילמה וכן, לתאריך ה – 18/1/10 . לטענתה עת דיברה עם המזכירה הגיע לפתע התובע, ומשראה אותה אמר למזכירה :"היא שוב פה" תזמיני לה משטרה וזאת, מבלי שעשתה דבר – היא המתינה לשוטרים ליד משרדו ומשהגיעו פינתה את המקום . לאחר האירועים ובשלם הגישה הנתבעת תלונה כנגד התובע בלשכת עורכי הדין.

לטענת הנתבעת לא עשתה דבר שלא כדין- ההיפך , היה זה התובע אשר תקף אותה מילולית ומשכך, יש לדחות את התביעה כנגדה.

3.במהלך הדיון בפני העידו התובע והנתבעת וכן, אפשרתי לתובע להביא לעדות את המתמחה במשרדו מר צבי שמחה כהן , אשר לא נכח בישיבה בתחילתה והסכמתי להמתין לשם העדתו לתמיכה בטענות התובע.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות, הנני מוצאת כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

4.הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

5.בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

6.בתיק זה מדובר בגרסא מול גרסא כאשר כל אחת מן העדויות בתיק היא עדות של "צד מעונין" ולא הוצגה בפני כל עדות אובייקטיבית חיצונית לטענות.

לענין זה, אציין כי אמנם העיד מטעמו של התובע, המתמחה ממשרדו – מר צבי שמחה כהן ואולם, אין עוררין כי בהיות התובע המאמן שלו – אף הוא בגדר צד המעוניין בתוצאות לטובת התובע.

זאת ועוד, לאחר שמיעת העדויות, הנני סבורה כי אף לא אחת מן הגרסאות מתארת באופן נכון ואמיתי את התרחשות הדברים – כך, מעדות מר צבי שמחה כהן, ניכר כי התובעת היתה רגועה בעת השיחה עימו ורק לאחר מכן, לטענתו היא התפרצה למשרדו של התובע והתפרעה וזאת, מבלי שהיה בידי עד זה בכדי להסביר את הסיבה בעטיה – הפכה ברגע מאישה רגועה ל"מתפרעת" (ראה עמ' 2 שורות 27-30 לפרוטוקול הדיון).

מאידך, גם גרסת הנתבעת ולפיה התובע היה זה אשר התפרץ לעברה לפתע- אינה נקייה מספקות באשר – גם לה אין הסבר מניח את הדעת לכך, שהתובע התפרץ לפתע לעברה.