דויטש ואח' נ' כהן ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה למחיקת כתב התביעה, שהגיש המשיב. לטענת המבקש, ביום 12.10.2010 הורה בית המשפט כי על הצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים וביום 8.11.2010 המציא המבקש שאלון לידי המשיב וכן בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, אולם נכון ליום הגשת הבקשה טרם נשלחו התשובות לשאלון וטרם גולו המסמכים.

רקע לסכסוך בין הצדדים

2.עסקינן בתובענה לפינוי מושכר יחד עם תובענה כספית. במסגרת כתב התביעה, טען המשיב הוא המשכיר, כי המבקש ואשתו הפרו את הסכם השכירות בין הצדדים, ועל כן התבקשו לפנות את הנכס. לטענת המשיב, המבקש ואשתו לא שעו לבקשותיו , סירבו להתפנות ושלחו המחאות על חשבון דמי השכירות, אשר לא נפדו על ידי המשיב. על כן הוגשה תביעה לסילוק ידו של המשיב ואשתו מהנכס ולתשלום הפיצוי המוסכם. המבקש הגיש כתב תביעה שכנגד, נגד המשיב ואחיו, בו טען כנגד התנהלותם בעת ניהול המו"מ לקראת כריתת החוזה, עת הוחלפה התמורה עבור השימוש במושכר שלוש פעמים, כאשר האחרונה הייתה 10 ימים טרם מועד מסירת החזקה בנכס. לטענתו, על אף שהסכים לשינוי, הודיע לאחי, אשר ניהל את ענייני הנכס, כי הוא שומר טענותיו לעניין תקפותם של התנאים אותם סיכמו קודם לכן. עוד טוען המבקש, כי מסירת הנכס לא התבצעה במועד. כך גם, במהלך השכירות, תיקונים שונים שהיו הכרחיים לשם שימוש בנכס, כגון תיקון רטיבות ועובש, לא התבצעו כלל או שהתבצעו באיחור רב. לבסוף, נתגלעה מחלוקת, כאשר הוסכם על העלאה נוספת של מחיר השכירות. המחלוקת ניטשה לגבי מועד החלת המחיר החדש. עקב התנהלותם הנטענת של המשיב ואחיו, תבע המבקש את הפיצוי המוסכם, פיצוי בגין האיחור במסירת החזקה, ההפרש בין התמורה המקורית עליה סוכם לבין התמורה שניתנה בפועל, פיצוי על ליקויים שונים בנכס ועל הסבל שנגרם בעקבותיהם וכן על פינויו המוקדם של המבקש ואשתו מן הנכס והנזקים שבעקבותיו.

3.בהחלטתי מיום 18.7.2010 התרתי תיקון כתב התביעה, באופן שיוכל המשיב לכלול בו הנזקים שנגרמו לתובע-המשיב מיום הגשת התביעה ועד ליום פינוי המושכר (שנעשה בהסכמה). בכתב התביעה המתוקן נכללים הסעדים שלהלן: פיצוי מוסכם מן היום שהיה על הבקש (לטענת המשיבים) לפנות את הנכס מושא התביעה ועד יום פינויו בפועל וכן פיצוי בעד נזקים שנגרמו למושכר.

4.בישיבת יום 12.10.2010 הודיעו המבקש ואשתו כי הם מבקשים להפנות שאלון בעקבות תיקון כתב התביעה. נעתרתי לבקשה, ושאלון זה הומצא לידי המשיב ביום 8.11.2011, יומיים לפני תום שלושים היום שקצבתי לצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים.

5.עובדה נוספת ראויה לציון היא, כי בטרם תוקן כתב התביעה, הגיש המבקש בקשה לחייב את המשיבים להשיב על שאלון (ראו בקשה מס' 14) והמשיב התנגד להשיב על השאלון. בהחלטתי מיום 7.4.2010 דנתי בבקשת המבקש (שכללה אף בקשה לעיון במסמכים) נעתרתי לה והוריתי כי המשיב ישיב על רוב השאלות שבשאלון (ראה סעיף 10 להחלטתי). יצויין עוד, כי מאז לא העלה המבקש כל טענה לגבי השאלון הנ"ל.

6.כאמור, בבקשה שבפניי טוענן המבקש כי השאלון ששלח לאחר הדיון שהתקיים ביום 12.10.2010 (להלן: "השאלון הנוסף") לא נענה ובכך הפר המשיב את החלטת בית המשפט. מאידך, טוען המשיב שלוש טענות מרכזיות, הראשונה היא, כי הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד שקבעתי בהחלטתי מיום 12.10.2010, בגדרה קבעתי כי במידה והצדדים לא יגישו בקשה לגבי ההליכים המקדמיים תוך 45 יום "אראה בהליכים אלה כאילו הסתיימו ולא תישמע טענה לגביהם" (סעיף 3 להחלטה); השנייה היא כי מדובר בשאלון מכביד מאחר והוא חוזר על השאלון הקודם בו הכריע בית המשפט ולגביו ניתנו תשובות על ידי המשיבים (להלן: "השאלון הקודם"), והשלישית – חלק מן השאלות אותן פסל בית המשפט בהחלטתו מיום 07.04.10 שבו והועלו בשאלון בנוסף.

7.עיינתי בטענות הצדדים, בשאלון הקודם ובשאלון הנוסף, והגעתי למסקנה איחור בהגשת הבקשה ביומיים אינו טעם מספיק לדחייתה, ובכל מקרה לאור האמור להלן, אני מאריך המועד להגשתה עד ליום הדשתה בפועל.

8.כאמור, התיקון בכתב התביעה כלל שתי נקודות בלבד: שאלת הפיצוי המוסכם (הנגזר מהפרת ההסכם, שאלה שמימלא עלתה מכתבי הטענות אף לפני תיקון כתב התביעה) ושאלת הנזקים אשר נגרמו למושכר ואשר התגלו או נגרמו לאחר הגשת התביעה הראשונה. משכך, ראוי היה להפנות שאלות בעניינים אלה בלבד.

9.כידוע, מטרותיו של השאלון הינן: לקבל מידע שיסייע למבקש להוכיח טענותיו או סתירת עמדת יריבו; השגות הודיות היריב; חסכון הטרחה וההוצאות שבהבאת עדים (ראו: א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 188)(להלן: גורן). כן קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. המגמה היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד כדי שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו" (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט-1999), סעיף 161 בעמ' 150 וכן רעא 3068/08 ‏ ‏ סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ (טרם פורסם- ניתן ביום ‏20.8.08)). כך גם על פי תקנה 107 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 על השאלות להיות "שאלות שהן לעניין הנדון", קרי, רלוונטיות. זאת יש לזכור - סדרי הדין הם עבד יעיל, אך אדון מסוכן, ואין להיאחז בהם כאמצעי להארכת הליכים שלא לצורך (ראו: רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי פ"ד נה(3) 730).

10.בענייננו, מידי עייני בשאלון הנוסף תוך השוואותו לשאלון הקודם, באתי לכלל מסקנה כי רובו ככולו מהווה חזרה על השאלון הקודם, לעיתים אף באותן מילים ממש, בשיטת "העתק והדבק", וחמור מכך, אף מעט השאלות אותן פסלתי בשאלון הקודם בהחלטתי מיום 07.04.10, שבו ומצאו מקומן בשאלון הנוסף (ראו: שאלות 4-5, 24). על כן, נראה כי שאלון זה מכביד ללא צורך על המשיבים, וכל כולו לא נועד אלא להאריך את ההליכים שלא לצורך. בברע (י-ם) 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (טרם פורסם, ניתן 22.03.06) נקבע כי "גם אם אין הגבלה על אורכו של שאלון - הוא חייב כמכלול לשאת אופי ענייני, רציני ומעשי. אם השאלון אינו עונה על תנאי סף זה - רשאית הערכאה הדיונית לפסול אותו בכללותו", ומקל וחומר לענייננו, שעה שהשאלון חוזר על שאלון קודם שנענה וכולל אף שאלות אותן פסל בית המשפט.

11.בעניין הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, גם היא מורכבת בחלקה ממסמכים שהעיון בהם התבקש בבקשה הקודמת, ואף ממסמכים שבקשת הגילוי לגביהם נדחתה. כך למשל שב המבקש ועותר כי יקבל פירוט שיחות יוצאות לגביהן דחיתי הבקשה להמצאת מסמכים אלה. באשר לחשבוניות מס בגין תיקון המושכר - הרי בבקשה הראשונה הצטווה המשיב להמציא "כל חשבוניות המס בגין תיקון כלשהו שבוצע במושכר" וסעיף זה כולל בתוכו החשבוניות המבוקשות בבקשה שבפניי. לגבי המסמכים נשוא סעיף ג' - מדובר בבקשה כללית לגבי מסמכים הכלולים בקלסר, שאין יודעים מה טיבו ומה כלול בו. אף הבקשה נשוא סעיף ד' - דינה דחייה. המבקש עותר לגילוי "הוכחה כלשהי" כי המשיב קיבל תשלום עבור השכירות, כאשר שומה על המבקש לבקש לעיין במסמכים ספיציפיים ולא לבקש ראיות.

12.הבקשה נדחית, אפוא.

13.המבקש ישלם למשיב סך 2,000 ₪ בגין הוצאות בקשה זו .

ניתנה היום, ח' שבט תשע"א, 13 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.