דוידצ'וק נ' יפרח ואח'

פסק דין

תביעתו של התובע לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 5.4.12, בה היה מעורב רכבו ורכב אחר הנהוג בידי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"). הנתבעת מס' 2 הינה מבטחת רכבו של הנתבע.

במהלך הדיון שהתקיים היום, שמעתי את עדויות הנהגים: התובע והנתבע וכן שמעתי את עדותו של עד שראה את התאונה, אשר הוזמן על ידי התובע.

התובע הסביר, כי הוא יצא מחנייה שליד ה"דואר", נסע ברחוב הרב קוק שבמעלות, וכאשר הוא היה בעקומה (הנוטה ימינה בכיוון נסיעתו), שנמצאת בכביש, הגיע הנתבע מולו כשהוא נוהג ברכבו, ושפשף, ברכבו, את הצד השמאלי של רכב התובע.

העד מטעם התובע, חברו של התובע, אשר לטענתו עמד ליד הפיצריה השייכת לתובע וראה את התרחשות התאונה, אישר את גרסת התובע.

גרסתו של התובע מעוררת תהיות רבות, שכן בהודעה שהוגשה למבטחתו תוארה התרחשות התאונה כך: "מבוטחנו יצא מחניה פנימית של הדואר ופנה ימינה לכיוון מרכז מעלות, צד ג' שנסע מולו נכנס בו..." לכאורה למקרא דברים אלה, ניתן להבין כי התאונה ארעה בפתח היציאה מהחניה הפנימית של הדואר. בעדותו בפני טענו התובע והעד מטעמו, כי התאונה ארעה לאחר שהתובע יצא מהחניה של הדואר והיה בעקומה, והדבר היה במרחק של 5-10 מטר מהחניה.

קושי נוסף שהציב התובע הינו העובדה, כי לתביעתו לא צורפו תמונות של הנזק הנטען וגם לישיבת היום לא הצטייד בתמונות, ובהקשר זה טען כי הוא מסר את התמונות לחברת הביטוח ואין לו עותק מהן.

כמו כן, תמיהה התעוררה, כאשר העד מטעם התובע, אשר טען כי הוא היה עד להתרחשות התאונה, טען בעדותו בפני, כי הוא לא ראה את נהג הרכב האחר שהיה מעורב בתאונה, ומכאן גם לא ידע לזהותו וסבר כי נציג הנתבעת מס' 1 הוא הנהג.

אילו הדברים התמצו בכך, הייתי מורה על דחיית התביעה, אלא מה? הנתבע העיד בפני, פירט באופן כללי את השתלשלות האירועים, אישר כי התאונה אירעה בעקומה שבכביש (וכך למעשה אישר את גרסת התובע בעדותו לפני). הנתבע ציין כי המדובר בכביש צר יחסית שבו חונות מכוניות משני הצדדים. בסוף עדותו ציין הנתבע כי לטענתו גם הוא וגם התובע אשמים בתאונה באותה מידה, והוא הוסיף כי שני הרכבים שפשפו אחד את השני.

לאור האמור, על יסוד דברי הנתבע, אני רואה לקבל את התביעה אולם תוך ייחוס אשם תורם בשיעור של 50% לתובע. דומה כי עדותו של הנתבע, בה הוא הודה באופן חלקי בגרם התאונה, לא מותיר ברירה אלא לקבל את התביעה, חרף התהיות שציינתי.

אשר לנזק: התובע צירף חוות דעת שמאי שלפיה ערך השוק של הרכב הינו סך של 3600 ₪ ואילו הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה הינו 2000 ₪. למרות שנתונים אלה בעייתיים במידת מה, הרי משלא הוצגה לי חוות דעת נגדית, אין לי אלא לקבל את חוות הדעת שהוצגה על ידי התובע.

בשים לב לאמור לעיל, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 1325 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה (5.8.12) ועד התשלום המלא בפועל. הסכום ישולם לא יאוחר מאשר 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

לנוכח האמור בפסק הדין, לא ראיתי לפסוק הוצאות לתובע.

ניתן לערער על פסק הדין ברשות לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהיום.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום ואישור מסירה.

ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: