דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפניי 3 בקשות – מטעם התובע, שתי בקשות, האחת לגילוי מסמכים ספציפיים והשניה להקדמת הדיון. מטעם הנתבע- בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

דיון והכרעה

2. התקנות הרלוונטיות להכרעה בבקשות הנדונות הינן תקנה 46 (א) ו(ד) לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין) , תשנ"ב- 1991 ( להלן:" תקנות בית הדין לעבודה") הקובעות, כמצוטט:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

(ד) לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו"

3. בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה, רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם, במידה וסבר שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל". תנאי לקיומו של דיון יעיל הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. במידה ואכן מתקיים מבחן הרלוונטיות יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר.

4. בכדי להכריע בשאלה האם מתקיים מבחן הרלוונטיות בכל הנוגע למסמכים שגילויים מבוקש, יש לבחון את הבקשה באופן דו שלבי:

תנאי סף ראשוני - הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לטענות המבקש בהליך העיקרי.

בהתקיים תנאי סף זה, יש לבחון את ההיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות, לרבות את ההשלכות של קבלת הבקשה לגילוי מסמכים על ההליך העיקרי, על האינטרסים של הצדדים ועל מידת התרומה לקיום דיון יעיל בתיק.

5. אולם בכך לא תמה מלאכתו של בית הדין, גם אם שני התנאים של מבחן הרלוונטיות מתקיימיים יש לבחון ולשקול ב'מבט על', את מכלול האינטרסים והאיזון בין מבקש הגילוי ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, על רקע נסיבות המקרה הפרטני, לרבות מידת העניין שיש במסמכים, עוצמת האינטרס הנדון וההסתברות של פגיעה בסעד המשפטי אם לא יותר גילויים. ר' ע"ע 494/06, מדינת ישראל-נציבות המים נ' קלרק אבנציק , פורסם במאגר המשפטי נבו.

ומן הכלל אל הפרט

6. בכל הנוגע לבקשת התובע לגילוי מסמכים – עיון בבקשה מעלה כי המסמכים שגילויים מבוקש הינם אודות השתכרות התובע מתחילת הקשר שבין הצדדים, עד לשנת 2005 ומסמכים אודות היקף עבודתו של התובע לאורך כל תקופת הקשר שבין הצדדים.

7. עיון בתגובת הנתבע, בכל הנוגע לבקשה הנדונה מיום 10.5.12 מעלה כי התגובה לוותה בתצהיר גילוי מסמכים מטעם מר כהן אלי, עובד אגף משאבי אנוש של הנתבע, במסגרתה גולו המסמכים הרלוונטים, אודות התשכרותו של התובע וזאת באמצעות גילוי כרטסת התשלומים ששולמו לתובע באמצעות הנתבע . כמו כן עיון בתצהיר זה מעלה כי הוצהר שם על ידי מר כהן כי הואיל ומדובר בתביעה המתחייחסת לתקופה של 40 שנה , הנתבע ימשיך לבדוק האם יש ברשותו מסמכים רלוונטים נוספים והינו שומר על זכותו לצרפם, בשלב מאוחר יותר.

8. נוכח האמור, סבורים אנו כי הנתבע גילה את כל המסמכים שיש ברשותו , בנוגע לרכיב השתכרות התובע.

9.בכל הנוגע למסמכים בדבר אודות היקף עבודתו של התובע, על הנתבע להגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן שיתייחס גם למסמכים אלו, ככל שיש ברשותו מסמכים בנדון. ככל שאין ברשות הנתבע מסמכים בנדון יציין זאת במסגרת תצהיר גילוי מסמכים המתוקן שיוגש לא יאוחר מיום 1.6.12.

15.בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים מטעם הנתבע- נוכח העובדה כי יש מחלוקת בכל הנוגע לקיום יחסי עובד ומעביד בין בעלי הדין ונוכח העובדה כי הנתבע טוען טענת קיזוז בנדון, הרי שיש רלוונטיות למסמכים שגילויים מבוקש במסגרת הבקשה של הנתבע. עם זאת מכיוון שיש כפילות בנתוני המסמכים שגילויים מבוקש הרי שעל התובע לגלות לנתבע את המסמכים , כמפורט בסעיף א-ג בלבד לבקשת הנתבע, ככל שאלו נמצאים ברשותו וזאת לא יאוחר מיום 1.6.12.

16. ככל שלתובע אין את מלוא המסמכים שגילויים מבוקש במסגרת סעיפים א-ג לבקשת הנתבע , הרי שעליו לפנות לרואה החשבון שלו בכדי לקבל ממנו את המסמכים הנדרשים. ככל שלאחר פניה לא ימצאו המסמכים שגילויים מבוקש הרי שעל התובע להגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן תוך התייחסות לאמור, זאת לא יאוחר מיום 1.6.12.

17. בכל הנוגע לבקשה להקדמת הדיון- לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות , לרבות תגובתו האחרונה של התובע, לא ברור כיצד הבקשה להקדמת הדיון עולה בקנה אחד עם ציון העובדה כי בדעת התובע להגיש בקשות להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו, שאמורים להיות מוגשים עד ליום 22.5.12.

18. עם זאת, מצאנו לנכון להקדים את מועד דיון ההוכחות ככל שהדבר אפשרי בהתאם ליומנו של בית הדין.