דוידוב נ' מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 25.3.2018 (הנשיא א' טל, השופטת ד' מרשק מרום והשופטת נ' בכור) ב-עת"א 38382-02-18 (להלן: פסק הדין ו-הבקשה, בהתאמה). במסגרת פסק הדין התקבלה עתירה על החלטת ועדת השחרורים בבית הסוהר מעשיהו מיום 12.2.2018 לשחרר את המבקש על תנאי ממאסר בהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: החלטת הוועדה, ועדת השחרורים ו-חוק שחרור על תנאי, בהתאמה).

2. המבקש, יליד 1976, הוא אסיר הנושא בעונש מאסר של 9 שנים משהורשע בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, שוד בנסיבות מחמירות (שוד מזוין בחבורה), סחיטה באיומים, החזקת נשק ונשיאתו שלא כדין, וגניבה. המדובר באסיר בעל עבר פלילי מכביד שמרצה כיום את מאסרו הרביעי. עונש המאסר הראשון הוטל עליו בשנת 1997 בגין עבירה שביצע בעודו בן 17, אז נגזרו עליו 6 שנות מאסר בגין שוד מזויין בחבורה, בדומה לעבירה שביסוד מאסרו הנוכחי. במהלך מאסרו הראשון החדיר המבקש לבית הסוהר סמים מסוג הרואין וקנביס בעת ששב מחופשה מן הכלא, ועקב כך הוא הורשע בחודש פברואר 2000 בעבירות של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. כמו כן בחודש יולי 2000, גם זאת במהלך מאסרו הראשון, הורשע המבקש בעבירה של כניסה למגורים לבצע עבירה ובעבירת גניבה, שבוצעו קודם למאסרו.

            על אף רצף האירועים המתואר, ממאסרו הראשון שוחרר המבקש בשחרור על תנאי בפיקוח הרשות לשיקום האסיר (להלן: רש"א); ואולם המבקש לא עמד בתנאי השחרור שלו  ואף טס לאירופה והמשיך שם ב"עיסוקיו" העברייניים, ועל כן הופקע רישיונו והוא הוחזר לרצות את יתרת המאסר שהוטלה עליו. בחודש אפריל 2003 הורשע המבקש בשנית בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית; הוא נדון למאסר על תנאי והופעל נגדו מאסר על תנאי קודם של 4 חודשים – הוא המאסר השני. בשנת 2006 הוטל על המבקש עונש מאסר שלישי שעמד על 3 שנות מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות, אי הגשת עזרה לאחר, גרימת תאונה ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון; וזאת בשל מעורבותו בתאונת "פגע וברח". בנוסף, בחודש ספטמבר 2006 הורשע המבקש בהתפרצות למקום מגורים ובעבירת גניבה מרכב והוטל עליו עונש מאסר על תנאי לצד פיצוי למתלונן וקנס; ובחודש אפריל 2007 הוא הורשע בהחזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה ובהחזקת נכס חשוד כגנוב, והופעל נגדו מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים, זאת בחופף למאסרו השלישי. את מאסרו הנוכחי, הרביעי במספר, החל המבקש לרצות בחודש ינואר 2011.

           עונש המאסר הנוכחי הוטל על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 7.5.2012, ונגזרו עליו 9 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 16.1.2011 (ת"פ 3769-02-11, סגן הנשיא ע' מודריק) (להלן: גזר הדין). זאת לאחר שהמבקש הודה ביחד עם שלושה נאשמים נוספים במסגרת הסדר טיעון כי קשר קשר לבצע מעשי שוד בכוח ובאיומים ב"מכוני ליווי", וכי ביצע שורה של עבירות שבבסיסן שתי פרשות שוד ב"מכוני ליווי" ושתי פרשות של סחיטה באיומים. בגזר הדין התייחס בית המשפט לחומרה הרבה הנלווית למעשי השוד והסחיטה שבוצעו בבתי בושת במטרה לנצל את חולשתם של מי שמצויים בשולי החברה. ערעור שהגיש המבקש על גזר הדין נדחה על ידי בית משפט זה ביום 23.12.2013 (ע"פ 4796/12). זאת ועוד, בחודש נובמבר 2013 הורשע המבקש במסגרת הסדר טיעון בעבירת היזק לרכוש במזיד ובעבירת איומים, לאחר שבחודש דצמבר 2010 איים על מתלוננים תוך פגיעה בגופם ובכוונה להפחידם, וכן זרק אבן על שמשת רכבם הקדמית ושבר אותה. בגין עבירות אלה הוטלו על המבקש 6 חודשי מאסר על תנאי.

ההליך בפני ועדת השחרורים

3. ועדת השחרורים דנה לראשונה בעניינו של המבקש ביום 19.6.2017, לאחר שריצה שש שנים וחמישה חודשים ממאסרו (להלן: הדיון הראשון). מחד גיסא נמסר לוועדה כי המבקש נמצא בסבב חופשות; לא נרשמו בעניינו עבירות משמעת; ובדיקות השתן שלו לאורך השנים נמצאו נקיות מסמים. מאידך גיסא הובאה חוות דעת מטעם משטרת ישראל המתנגדת לשחרורו המוקדם של המבקש, וכן מידע מודיעיני חסוי מאת שירות בתי הסוהר שממנו עולה מעורבות של המבקש בסמים, בתקיפת אסיר וכן "מעורבות שלילית" בין השנים 2016-2013 (להלן: המידע החסוי, ו-שב"ס, בהתאמה).

           עוד הוגשו לוועדה דו"חות בעניינו של המבקש, ובהם שני דו"חות סוציאליים מטעם גורמי הטיפול בשב"ס שבמסגרתם נכתב כי הוצע למבקש להשתלב בתוכנית לטיפול בהתמכרויות שתאפשר לו לבחון לעומק את הגורמים שבגינם נמשך לעולם הפשע; אולם הוא סירב בטענה שהוא עבר טיפול גמילה פרטי לפני זמן רב, והוא אינו זקוק לטיפול נוסף. בנוסף הוגשו שתי הערכות מטעם רש"א שקובעות כי המבקש לא נמצא מתאים לתוכנית שיקום בקהילה בפיקוח רש"א, בין היתר משום שבהיותו אסיר ברישיון – בעת ששוחרר ממאסרו הראשון שחרור מוקדם עם תוכנית שיקום של רש"א – היפר את תנאי שחרורו ורישיונו אף הופקע. הגורמים הטיפוליים ברש"א הצטרפו אף הם לעמדת שב"ס ובאו בהמלצה טיפולית שלפיה יש לשלב את המבקש בתוכנית לטיפול בהתמכרות.

           בנוסף לאלה המבקש הגיש לוועדה תוכנית שיקום פרטית מאת "התחלה חדשה" – מרכז טיפול ואבחון לאוכלוסיות עוברי חוק מיום 18.6.2017 שנבנתה עבורו על ידי דנה קייזר - מומחית בקרימינולוגיה יישומית, ומורן בניסטי - מומחית בקרימינולוגיה חברתית-שיקומית (להלן: תוכנית השיקום הפרטית). תוכנית השיקום הפרטית שהוצעה כוללת שילוב בקבוצת שיקום טיפולית לאסירים משוחררים בעלי רקע התמכרותי, טיפול פרטני מדי שבוע על ידי עובד סוציאלי, מסירת בדיקת שתן במרכז הטיפול אחת לשבוע וכן תוכנית תעסוקה לשילובו של המבקש בשוק העבודה הנורמטיבי; עוד כוללת התוכנית התחייבות של המרכז הטיפולי לדווח על כל הפרה של התוכנית ולעדכן על התקדמותה. יוער כי בתוכנית השיקום הפרטית הביעו תמיהה על ההמלצה של שב"ס ורש"א לשלוח אדם "נקי" מסמים שנים ארוכות למסגרת גמילה של מכורים שאך לאחרונה התנקו משימוש בסמים.