פסק דין
1.בפנינו תביעה במסגרתה אנו מתבקשים להורות לנתבעת להוציא מתיקה האישית של התובעת, שהינה עובדת במשרד מבקר המדינה, מכתבים ותרשומות מסוימים הנוגעים לתפקודה המקצועי.
התשתית העובדתית והשתלשלות ההליכים
2.התובעת הינה עובדת בחטיבה לביקורת השלטון המקומי שבמשרד מבקר המדינה מאז שנת 2002. במשך כשלוש שנים, בין אוגוסט 2005 לאוגוסט 2008, עבדה התובעת באגף ב' של החטיבה לביקורת הרשויות המקומיות, תחת ניהולה של גב' תמר מנס, שאז הועברה לבקשתה לאגף א' לביקורת השלטון המקומי, בין היתר לאור תלונותיה על מערכת יחסים עכורה בין גב' מנס ובינה.
3.במרכזה של התביעה שבפנינו עומדים מספר מסמכים ותרשומות אודות תפקודה המקצועי של התובעת שנכתבו על ידי גב' תמר מנס, מכתבים שתוייקו בתיקה האישי (המסמכים שבמחלוקת, וכן התכתבות עם גורמים במשרד מבקר המדינה בקשר אליהם, צורפו לכתב התביעה (להלן: המסמכים).
4.ביום 3.9.09 פנה בא כוחה של התובעת אל משרד מבקר המדינה, במכתב שבו טען שנודע למרשתו שמצויים בתיקה האישי תרשומות/תכתובות כלשהם הנוגעים לתפקודה המקצועי שנכתבו על ידי הגב' מנס (נספח 2 לכתב התביעה). במכתב נטען שהתובעת חוששת שיש במסמכים אלה כדי להזיק לה, למנוע או לעכב את קידומה. במכתב נטען שתיוק המסמכים בתיקה האישי של התובעת נעשה בניגוד לתקשי"ר.
ביום 25.10.09 התקבלה תשובת המשרד (נספח 3 לכתב התביעה), שבה נאמר שלאחר בדיקה לא נמצאה הצדקה להיענות לבקשה, מן הנימוקים שפורטו בו.
5.בהמשך להתכתבות זו, עשתה התובעת עוד ניסיונות לפתור את המחלוקת ללא פניה להליך שיפוטי, אך משלא צלח הדבר הגישה התובעת את כתב התביעה שבפנינו, וזאת ביום 7.3.10. במסגרתו, התבקש בית הדין להורות "על הוצאתם מתיקה האישי של התובעת של כל המכתבים והתרשומות שנכתבו בעניינה על ידי הגב' תמר מנס" לרבות מסמכים מכל מין וסוג המתייחסים אליהם. לחלופין, התבקש בית הדין להורות על מינוי גורם מחוץ למשרד מבקר המדינה שיערוך בירור בעניין טענת התובעת בדבר אי חוקיות הימצאותם של המסמכים הללו בתיקה האישי.
6.ההתדיינות בין הצדדים עברה "גלגולים" רבים במהלך ארבע השנים מאז הוגשה התביעה. על מנת שלא להאריך, נביא להלן רק את העיקריים שבהם. ביום 13.10.10 התקיים בתביעה דיון ראשון. במהלך אותו הדיון הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, בדבר אופן המשך הטיפול בבקשת התובעת להוצאת המסמכים מתיקה האישי. ביום 28.2.11 הוגשה התביעה מחדש (ס"ע 54971-02-11), על רקע טענות שונות שהעלתה התובעת בדבר כך שהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים אינו ניתן ליישום. ביום 6.12.11 ניתן פסק דין שבו נדחתה התביעה שהוגשה מחדש על הסף, בשל קיומו של מעשה בית דין. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי (ס"ע 10557-01-12), במסגרתו הגיעו הצדדים ביום 9.10.12 להסכמה דיונית, שבמסגרתה בוטל הסכם הפשרה כמו גם פסק הדין שהורה על דחיית התביעה הנוספת בשל מעשה בית דין, וההליכים הוחזרו לבית דין זה לדיון מנקודת המוצא שמלפני שניתן תוקף להסכם הפשרה.
עם החזרת ההליכים לבית דין זה, התקיימה ישיבת קדם משפט ביום 18.12.12, ובהמשך לה ניתנה ביום 26.2.13 החלטה שבגידרה נקבע שטענת סף שהעלתה המדינה, בדבר העדר עילת תביעה, תידון כפלוגתא ראשונה במסגרת פסק הדין. לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, התקיים דיון ההוכחות ביום 21.11.13, שלאחריו סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב. עתה עלינו להכריע.
דיון והכרעה
7.בטרם נפנה לדיון בשאלות המשפטיות שבמחלוקת, נתייחס תחילה ביתר פירוט אל שאירע בשנת 2007, בתחילת המחלוקת שבין הצדדים. הממונה הישירה על התובעת דאז, גב' רותם קפון, מילאה "גיליון הערכה ומשוב" שגרתי על התובעת (נספח ב' לתצהיר מנס). ההערכה שקיבלה התובעת היתה חיובית ואפילו גבוהה, אף לשיטתה של התובעת עצמה (סעיף 41 לתצהירה). ברם, באותה שנה מולאו לגבי התובעת, כמו לגבי שאר העובדים, שני גיליונות הערכה, וזאת עקב שינוי במועד הגשת הערכות העובדים במשרד. בעקבות דברים שנכתבו עליה בגיליון השני, כתבה התובעת ביום 18.6.07 מכתב ארוך ומפורט שבו העלתה טענות שונות נגד עצם מילוי הגיליון השני, כמו גם נגד אופן מילויו וכנגד נותני ההערכה. בעקבות זאת, שלחה גב' קפון מכתב מפורט (נספח ד' לתצהיר מנס) שבו הסבירה את עמדתה ביחס לתובעת ואת הסבריה לציונים שנתנה לה. בעקבות אותו מכתב, נדרשה גם מנהלת האגף מנס להתייחס לדברים (נספח ה' לתצהיר מנס). יודגש כי שתי הממונות סברו באותה עת, שעבודתה המקצועית של התובעת היתה טובה, אך בד בבד העלו ביקורות על התנהלותה הבינאישית, על יכולתה לקבל ביקורת וכולי.
8.בעקבות כל זאת, התקיימה ביום 23.7.07 שיחת הבהרה עם התובעת. במהלך שיחה זו נערך פרוטוקול (נספח ו' לתצהיר מנס) שהינו אחד המסמכים שהתובעת מבקשת להוציא מתיקה האישי. בהמשך לשיחה זו הוציאה הגב' מנס מסמך נוסף שהופנה אל התובעת (נספח ז' לתצהירה) שאף אותו מבקשת התובעת להוציא מתיקה האישית. מפאת חשיבות הדברים, והיותם מייצגים את רוחם של מסמכים הנוספים שבמחלוקת בין הצדדים, נביא להלן את נוסח הדברים במלואו:
"תרשומת:
בשיחה שהתקיימה ביום 23.7.07 בין הנהלת האגף לבין גב' מיכל דחוח הלוי מסרתי לה כדלקמן:
אני מסכימה בזאת למשוך את מכתב ההתייחסות שלי ושל סגניתי גב' קפון מתוך ההערכה התקופתית מתוך כוונה להשיב את יחסי העובדה עימה למסלול נורמטיבי. יחד עם זאת מצאתי לנכון לנסח מספר הבנות שהם טריוויאליים לכל עובד אך מסיבה כלשהי לא היו טריוויאליים עבורה.
העליתי את הנושאים הבאים לפניה מתוך מגמה להבהיר את הציפיות שלי מכל עובד באגף ועל מנת לפתוח פתח ליחסים חדשים. יחד עם זאת, הדגשתי כי הפרה של אחד מהנושאים שהעליתי במכתב מצידה תחייב אותי לנקוט בכל האמצעים העומדים בידי כדי להגן על האגף, על הסגנים ועלי.
להלן ההסכמות שלפי השיחה שקיימתי איתה מקובלות גם עליה:
בנושא יחסי אנוש
עלייך לדעת לקבל ביקורת גם כשהיא לא נעימה לך. כאשר יש לך השגות על ביקורת זו, הדרך לליבון העניינים היא העלאת הנושא בפני הסגן ומנהל האגף ורק לאחר מכן, אם הבעיה לא נפתרה, לפנות למנהל החטיבה.