דווירי נ' עומר ואח'

החלטה

1.התובע הגיש תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מחלק מחלקה 25 בגוש 19126 (להלן: "החלקה"). אין מחלוקת כי מדובר בחלקה שהיא בבעלות משותפת "מושע". יש לציין כי שני הצדדים אינם רשומים כבעלים בחלקה. שניהם טוענים לזכויות "בעלות" בחלקה מכוח זכותם של בעלים קודמים. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי שניהם זכאים לעשות שימוש כמחזיקים בחלקים שונים מן החלקה. קיימת מחלוקת בין הצדדים מי מהם זכאי להחזיק באותו חלק מסוים של החלקה עליו בנו הנתבעים בית בד.

2.לאורך כל ההליך עד כה עלתה מצידי השאלה האם ההליך המתאים איננו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, לאחר הסדרת רישום הזכויות של התובעים. התובעים בחרו להמשיך לנהל את תביעתם כתביעת סילוק יד. הנתבעים עתרו לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר מעמד לתובעים לתבוע סילוק יד מאחר ואינם רשומים כבעלים. בקשה זו נדחתה על ידי מנימוק עליו חזרתי במספר החלטות על פיו בין היתר ".. עסקינן בתביעה שעניינה חזקה ושימוש ועל כן לצורך כך לא נדרשת זכות בעלות אף כי טוב אילו היו הצדדים דואגים להסדרת נושא זה."

3.התובע בחר כאמור להמשיך בניהול תביעתו כתביעה לסילוק יד וכנגד הנתבעים בלבד, אשר לטענתו פלשו לחלק החלקה אשר לטענתו אמור להיות בחזקתו. בישיבת בית המשפט האחרונה (10.6.129, התבקשו הצדדים להתייחס לשאלה האם כל הצדדים הנחוצים צורפו כצד להליך זה.

4.התובע באמצעות בא כוחו מאשר כי לפחות עוד עשרה אנשים שונים טוענים לזכות בעלות או חזקה באותה חלקה.

5.תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. "

דומני כי זה המקום לעשות שימוש בסמכות זאת.

6.המדובר בתביעת סילוק יד בו נדרש בית המשפט לקבוע את מיקום חלקו של כל אחד מן הצדדים בחלקת המקרקעין. בחלקת המקרקעין ישנם בעלי זכות חזקה או בעלות רבים נוספים שכולם בעלים או מחזיקים במשותף. כלומר, לכל אחד מהם חלק בלתי מסוים במקרקעין, כל עוד אין הסכמה כולל שלהם על חלוקת החזקה או השימוש או פסק דין של בית המשפט הקובע חלוקה זו, אשר תוקפו יפה כלפי כולם.

אין כל משמעות לפסק דין אשר יצא תחת ידי אשר יגדיר את מקומם של כל אחד מן הצדדים באותה חלקה, כאשר לא נשמעה דעתם, ואין כוחו של פסק הדין יפה כלפי שאר מחזיקי החלקה. מה אם אקבע כי על אחד הצדדים להזיז החזקתו ימינה או שמאלה ושם ימצא טוען נוסף לזכות חזקה, אשר פסק הדין אינו מהווה מעשה בי דין לגביו?

לעניין זה ראה את הערות בית המשפט המחוזי אשר צוטטו על ידי בפסק הדין בתיק אזרחי שלום עכו 1929/95.

7.לעניין זה ראה בש"א 91 / 3973 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מה (5) 457, עמוד 462

"...כוחה של תקנה 24 יפה, כאמור, לכל שלבי הדיון, והיא מאפשרת צירופו של צד אם כתובע ואם כנתבע. אשר לשיקולים בדבר היות נוכחותו של צד דרושה במשפט, נפסק מפי השופט (בתוארו אז) זוסמן בע"א 83/64 [1], בעמ' 135:

"אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך. משמע, העובדה שפלוני שלא היה בעל דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עין, אינה עושה את 'נוכחותו דרושה' כדי שבית-המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה. קנה-המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל-דין, היינו, בלא שפסק-הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה-בית-דין גם כלפיו" (ההדגשה שלי - מ' ש').

מניעת ריבוי משפטים היא לדידי מטרה רצויה, אולם כדי שיימנע ריבוי כאמור, יש להגיע למסקנה, שצירוף של פלוני להליך קיים ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי, העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על-ידי הצירוף המבוקש. "

8.בין אם יבחר התובע לנהל תביעתו כתביעת פרוק שיתוף במקרקעין ובי אם כתביעת סילוק יד, כלל הטוענים לזכות חזקה או בעלות בחלקה הינם צדדים נחוצים לניהול ההליך.

9.התובע יגיש עד ליום 6.9.12 כתב בתיעה מתוקן המצרף את כל הצדדים הנחוצים כמפורט לעיל בין אם במסגרת בתעית פרוק שיתוך במקרקעין ובין אם במסגרת תביעה לסילוק יד. תשומת הלב לעדיפות ניהול התביעה כתביעה לפרוק שיתוף במקרעין, כמפורט ב ת.א. (שלום עכו) 3929/95.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ב, 01 יולי 2012, בהעדר הצדדים.