ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
48002-05-12
22/01/2014
|
בפני השופט:
אורן שגב
|
- נגד - |
התובע:
אלדד דודקביץ
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק-דין |
פסק דין
פתיח ותשתית עובדתית
לפניי תביעתו של אלדד דודקביץ (להלן: "התובע") להכיר בפגיעה מיום 18.1.10 בעקבותיה, לטענתו, לקה בפיברומיאלגיה, כפגיעה בעבודה כמשמעותה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
בחודש יולי 2011 הוכרה תביעתו של התובע חלקית והוכר לו כאב גב כפגימה יחידה מתאונת עבודה. הנתבע לא הכיר בהופעת הפיברומיאלגיה כקשורה לתאונת העבודה.
ביום 25.12.12 התקיים דיון מקדמי בפני השופטת סיגל דוידוב מוטולה בו הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי, על סמך העובדות המוסכמות להלן:
התובע יליד 1958, סוכן ביטוח בהכשרתו ובעל סוכנות ביטוח.
ביום 18.1.10 החליק התובע במדרגות המשרד ונחבל.
הנתבע הכיר באירוע כתאונת עבודה בהתייחס לכאבי גב בלבד.
ביום 13.2.13 מונה ד"ר יעקב אבלין, מומחה לריאומטולוגיה, כמומחה מטעם בית הדין (להלן: "המומחה").
המומחה התבקש לחוות דעתו ביחס לשאלות הבאות:
מהי מחלת התובע?
האם יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה מיום 18.1.10 לבין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובל התובע?
האם השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מגורמי סיכון אישיים, ככל שהיו כאלה?
בחוות דעתו, מיום 11.3.13, סקר המומחה את העובדות ועיקר החומר הרפואי שהיה בפניו וקבע כי: "חבלה מהסוג שעבר מר דודקביץ בנפילתו במדרגות בתאריך 18.1.2010, עשויה להיות טריגר להתפרצות תסמונת הפיברומיאלגיה".
בהתאם, השיב המומחה לשאלות בית הדין:
"א. מחלתו של התובע היא תסמונת הפיברומיאלגיה.
ב. קיים קשר סיבתי (חלקי) בין האירוע בעבודה מיום 18.1.10 לבין תסמונת הפיברומיאלגיה ממנה סובל התובע.
ג. השפעת האירוע בעבודה אינה פחותה בהרבה מגורמי סיכון אישיים מהם סבל התובע: להערכתי ניתן לייחס כמחצית מהסיבתיות (50%) של התפתחות תסמונת פיברומיאלגיה לאירוע זה, במקרה הנוכחי"
ביום 5.8.13 נדחתה בקשת הנתבע להפנות שאלת הבהרה לחוות דעתו של המומחה.
לטענת התובע, יש לקבל את חוות דעתו של המומחה היוצרת קשר סיבתי ברור בין החבלה להופעת הפיברומיאלגיה ולהכיר באירוע כתאונת עבודה.