ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
796-09-10
09/11/2011
|
בפני השופט:
אהוד רקם
|
- נגד - |
התובע:
ראובן דודסון
|
הנתבע:
התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה (הפול)
|
פסק-דין |
פסק דין
1. התובע, יליד 1951 ובן 60 כיום, מתווך מקרקעין, עובד ובעל מניות יחיד של התובעת 2 (חברה בע"מ), עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בשל תאונת דרכים מיום 08/07/09 (להלן – התאונה).
2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן – החוק).
3. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, וועדה רפואית קבעה ביום 25/07/10, כי לתובע נותרה נכות צמיתה אורטופדית בשיעור 10% החל מיום 01/08/10 (הגבלת תנועות קלה בקרסול שמאל והליכה בצליעה).
תקנה 15 לא הופעלה.
בנוסף קבעה הועדה הרפואית, תקופת אי כושר מלא למשך 3 חודשים מיום התאונה, וכן נכות זמנית בשיעור 30% מתום תקופת אי הכושר למשך חודש וחצי ו 20% נכות זמנית למשך 8 חודשים נוספים.
4. ב"כ הצדדים חלוקים באשר להשפעת הנכות הרפואית על תפקודו של התובע וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם.
5. לאחר שמיעת עדויות ועיון בסיכומי הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:
5.1. נכות תפקודית -
קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין שעור נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה (התובע טוען כי נותרה לו נכות תפקודית בשיעור 20%, והנתבעת טוענת כי לא נותרה לתובע כל מגבלה תפקודית כתוצאה מהתאונה).
בשים לב ל – מהות פגיעותיו של התובע כתוצאה מהתאונה על פי קביעות המל"ל (הגבלה קלה בתנועות הקרסול והליכה בצליעה), הטיפולים הרפואיים להם נזקק, מהות עיסוקו של התובע, ומצד אחר להיקף עבודתו והשתכרותו כיום (ראה להלן), אני קובע כי נכותו התפקודית היא בהתאם לנכות הרפואית שנקבעה לו בתחום האורטופדי על ידי המל"ל, היינו – 10% נכות.
5.2. נוכח האמור לעיל, אני מעריך את נזקיו של התובע כדלקמן:
5.2.1. כאב וסבל -
לפי 10% נכות רפואית, 3 ימי אשפוז ובניכוי גיל – 14,000 ₪ (מעוגל), נכון להיום.
5.2.2. הפסדי השתכרות לעבר -
כאמור, התובע עובד כמתווך מקרקעין עובד ובעל מניות יחיד של תובעת 2.
לעניין הפסדיו הנטענים של התובע כשכיר - התובע השתכר סך של 5,646 ₪ ברוטו לפני התאונה (על פי נתוני המל"ל לעניין השכר הרבע שנתי). שכרו נטו נכון להיום – 5,900 ₪.
התובע המשיך לקבל שכר מלא לאחר התאונה, כולל בתקופת אי הכושר והנכויות הזמניות (על הנתונים שהוצגו ועדות רו"ח גרסט, לא נוכו לו ימי מחלה או חופשה בתקופת אי הכושר).
על כן, התובע לא הוכיח הנזקים הטענים ולא ייפסק פיצוי בגין רכיב זה.
אשר להפסדים הנטענים של תובעת 2 -