החלטה
עניינו בערר על החלטת מנהל מס שבח בהשגת מס שבח לפי סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה) תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
הערר הוגש ביום 21.11.10, ברם ביום 19.12.10 הוגשה בקשת לתיקון טעות סופר אשר נפלה בשם העוררת.
ביום 6.2.11 הוגשה הודעה מטעם ב"כ המשיב ובה הועלתה טענה של חוסר סמכות עניינית לבית משפט השלום לדון בערר וזאת לאור הוראות סעיף 88 לחוק אשר מקנה את סמכות הדיון בערר לועדת הערר המוסמכת לפי חוק זה.
עוד באותו היום אפשרנו לב"כ העוררת להגיב לטענה זו, אולם עד ליום זה (והגם שהמתנו מעבר למועד שנקבע) לא התקבלה תגובתו לבקשה.
סעיף 88 לחוק קובע:
ערר"הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה."
ערר
לאור לשון החוק הרי תקיפת החלטת המנהל בהשגות, וכן תקיפת כל החלטה אחרת של המנהל "בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה", יש להיעשות בדרך של הגשת ערר לועדת הערר לפי סעיף 88 לחוק. וכבר נקבע שזו הדרך היחידה שקבע המחוקק ואין לעקוף דרך הזו בדרך של הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט.
(ראה ת"א (שלום הרצליה) 5675-08-09 מ.ו. השקעות בע"מ נגד מנהל מיסוי מקרקעין מחוז ת"א, והפסיקה שמאוזכרת בהרחבה שם).
ועדת הערר איננה "בית המשפט" אלא ועדת ערר המוקמת על פי חוק (סעיף 89 לחוק),כוללת נציגי ציבור ועל החלטויה יש זכות ערעור בנקודה משפטית לבית המשפט העליון.
מבלי להיכנס לגופו של הערר,משהוגש ערר על פי סעיף 88 לחוק ועל החלטה לפי סעיף 87 לחוק (כך גם נטען בכותרת הערר) הרי אין ספק שהנושא עליו מעררת העוררת אינו בסמכותו של בית המשפט אלא הסמכות קנויה לועדת הערר שהוקמה מכוח סעיף 89 לחוק אשר יושבת ליד בית המשפט המחוזי.
אשר על כן הנני עושה שימוש בסמכותי על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט ומורה על העברת הערר לדיון בפני ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה.
ניתנה היום, י"ז אדר א תשע"א, 21 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.