דוד ואח' נ' א.א רובינשטיין נכסי דיור מוגן בע"מ ואח'

פסק דין

בתביעה זו תובעת התובעת מן הנתבעים את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהחליקה ברחבה שלפני חנות "שפע שוק", רחבה שמוחזקת על ידי הנתבעת 1 שמבוטחת על ידי נתבעת 2, ופעולות הניקיון בה נעשות על ידי נתבעת 3 המבוטחת על ידי נתבעת 4. הנתבעות 1 ו- 2 שלחו הודעה לצד ג' לנתבעות 3 ו- 4.

טענת התובעת היא כי ביום 7.2.08 יצאה מחנות "שפע שוק", לאחר שביצעה שם קניה, וכעבור שניים או שלושה צעדים החליקה ונפלה על פניה. לדבריה, בעת שהייתה על הרצפה הבחינה שהמקום רטוב וכן ראתה פועל ניקיון עובד על רכב ניקוי נייד. לטענת התובעת, במקום לא הוצבו שלטי אזהרה על הרטיבות. התובעת לא טוענת לנכות צמיתה שנותרה לה מהתאונה והיא תובעת את נזקיה שאותם הגבילה לסכום של 50,000 ₪ כדי שהתביעה תתברר בסדר דין מהיר. לדברי התובעת היא נלקחה על ידי בעלה, שאותו הזעיקה למקום הנפילה, לבי"ח שערי צדק, ומשם הועברה לבי"ח הדסה עין כרם לביצוע ניתוח. טענת התובעת היא כי הנתבעים התרשלו בכך שביצעו ניקיון ללא אזהרה כלשהי באופן המותיר את השטח המנוקה רטוב. הנזקים אותם תובעת התובעת הם החזר טיפולים רפואיים בסך 5,000 ₪, הפסד השתכרות ושימוש בימי מחלה 18,000 ₪ וכאב וסבל שנובע מהשברים שהיו לה בעצמות הפנים והפגיעות מהם היא סובלת עד היום.

הנתבעות 1 ו- 2 טענו כי אין להטיל עליהן אחריות כלשהי, כי השטח בו החליקה התובעת- לדבריה- היה יבש, וגם אם לא, אזי יש רשלנות תורמת מכרעת של התובעת עצמה שהתהלכה במקום רטוב שמבוצעות בו עבודות ניקיון. מכל מקום, ככל שיש מקום לפיצוי, הרי שעל הנתבעת 3 בלבד לפצות את התובעת שכן האחריות על עבודות הניקיון הן על הנתבעת 3 בשל כך אף נשלחה הודעה לצד ג' לנתבעות 3 ו- 4 שכן, לפי ההסכם שבין נתבעת 1 לנתבעת 2, על הנתבעת 3 לפצות את נתבעת 1 על כל דרישה של צד ג' כלפי הנתבעת 1.

הנתבעות 3 ו- 4 טענו כי השטח שבו החליקה התובעת לא היה רטוב והיא נפלה בשל איבוד שווי המשקל, כמו"כ נטען כי בעת הניקוי מוצבים שלטי אזהרה. הנתבעות 3 ו- 4 טענו אף הן לרשלנות תורמת של התובעת.

הצדדים העידו בפני. התובעת חזרה על טענתה לפיה החליקה בגלל רטיבות שאותה היא לא ראתה קודם לכן. כן העידה כי לא היו שלטי אזהרה במקום.

מחקירת העדים האחרים עולה כי בין הנתבעות 1 ל- 3 נחתם הסכם שצורף כנספח ת/2. הרכב שבו בוצעו עבודות הניקיון הוא בבעלות הנתבעת 1 ומופעל על ידי עובד של נתבעת 3. חומרי הניקיון מסופקים על ידי נתבעת 1. לטענת עובד הניקיון המקום שבו הייתה הנפילה לא היה רטוב שכן אותו הוא שטף זמן רב לפני שעת הנפילה והמקום מתייבש תוך דקות ספורות, רוב המים נשאבים על ידי המכונה והשאר מתייבש תוך דקה שתיים.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובעדויות באתי למסקנה כי המקרה אכן ארע. בנוסף, לעדות התובעת ישנה גם עדות של פועל הניקיון לפיה, התובעת הגיעה אליו מיד לאחר הנפילה הנטענת וטענה שנפלה כמו"כ התעודות הרפואיות הסמוכות לאירוע מדברות אף הן על החלקה ביציאה מהסופר.

בנוסף לאמור באתי למסקנה כי במקום לא היו שלטי אזהרה. הדבר עולה מהתחקיר שערכה הנתבעת 1 לאירוע (צורף מסמך ת/1). וממנו עולה כי ככל הנראה לא היו שלטי אזהרה.

באתי למסקנה נוספת לפיה המקום בו נפלה התובעת היה רטוב מסקנה זו נובעת הן מעדותה של התובעת והן מכך שאין ספק, לפי הראיות כולן, שהרכב העוסק בניקוי הרחבה היה בסמיכות מקום כשהוא הגיע לרוקן את המים המלוכלכים ולמלא מים נקיים חדשים.

באשר לאחריות, לאור העובדה שמדובר בשטח שהיה רטוב ושהנתבעת 3 היא האחראית על ניקוי המקום יש להטיל את מירב האחריות על הנתבעת 3 ואולם אין להתעלם מרשלנותה התורמת של התובעת שהחליטה ללכת במקום על אף שהוא היה רטוב, אמנם לדבריה לא הבחינה שהוא רטוב אך מעדותה עולה שמדובר ברטיבות ממשית שכתוצאה ממנה אף בגדיה נרטבו ולפיכך אין ספק שהיה עליה לראות את הרטיבות ולנכות במשנה זהירות לפני שהחליטה ללכת שם. על הנתבעת 1 שהיא בעלת הזכויות במקום ישנה גם אחריות מסוימת שכן עליה לפקח שעבודות הניקיון מבוצעות תוך שמירה על כללי הבטיחות והצבת שלטי אזהרה.

נראה אפוא כי יש לחלק את האחריות באופן שעל הנתבעת 3 יוטלו 60%, על הנתבעת 1 20% ועל התובעת רשלנות תורמת של 20%.

כאמור, לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה ומכל מקום אין טענה כזו בכתבי הטענות ולא הומצאה חו"ד בעניין. לפיכך הפיצוי שיש לתת לתובעת הוא על ימי המחלה שקיבלה כתוצאה מהתאונה, ועל כאב וסבל. התובעת לא צירפה קבלה כלשהי על הוצאות שנגרמו לה וכן לא המציאה כל אסמכתא לטענתה שיציאתה לגמלאות הייתה תוצאה של התאונה. התובעת המציאה אישור על כ- 70 ימי מחלה ואולם לא הומצאו אישורים על שווים של ימי המחלה ועל אפשרויות הפדיון שלהם. בנסיבות אלה נראה כי יש מקום לקבוע פיצוי בסכום גלובלי שיביא בחשבון את הנתונים המפורטים לעיל. אני קובע כי נזקי התובעת כתוצאה מהאירוע הם 30,000 ₪ שנובעים ברובם מכאב וסבל כתוצאה מהשברים והאשפוז ומיעוטם בשל ימי המחלה. ובאופן חלוקת האחריות כמפורט לעיל אני מחייב את הנתבעות 3 ו- 4 לשלם לתובעת את הסך של 18,000 ₪ ואת הנתבעות 1 ו- 2 בסכום של 6,000 ₪ (6,000 ₪ מופחתים בשל רשלנות תורמת). כמו"כ אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ כל אחד על חלקו בפיצוי.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ג' תמוז תש"ע, 15 יוני 2010, בהעדר הצדדים.