עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
|
309-09
13/09/2010
|
בפני השופט:
זיאד הווארי
|
- נגד - |
התובע:
1. דוד אברהם 2. מיכאלה אברהם
|
הנתבע:
1. המועצה האזורית גלבוע 2. וועד מקומי גן נר
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפניי עתירה מנהלית בה מתבקש בית המשפט ליתן, לאור סיכומי העותרת, שני סעדים עיקריים:
א. להורות למשיבים להפנות לאלתר כל תקציב פיתוח וטיפוח של הישוב גן נר, לטובת שכונת גן נר ב', לסלילת כבישיה, תיקון מדרכותיה, ביעור קוציה וכיו"ב.
ב. להורות כי המשיב 2 אינו רשאי ולא היה רשאי להטיל על תושבי גן נר תשלומי ארנונה.
2.רקע עובדתי בתמצית:
א.העותרים הינם תושבי הישוב גן נר המצוי בתחום המועצה האזורית גלבוע- המשיבה מס' 1 (להלן: "המועצה").
ב.המשיב 2 הינו הוועד המקומי של הישוב גן- נר אשר, בין השאר, מחייב את העותרים בתשלומי ארנונה. (להלן "הוועד") (יקראו להלן עם המשיבה 1 "המשיבים").
ג. הישוב גן נר מורכב משתי שכונות השכונה הוותיקה יותר נקראת גן נר א' השכונה הוותיקה והשנייה גן נר ב' השכונה הצפונית.
ד.בעתירה שהוגשה ביום 10/12/09 נטען כי קיים ספק של ממש האם הוועד מוסמך לגבות תשלומי ארנונה מהתושבים בכלל ומהעותרים בפרט. כן נטען כי המשיבים אינם מבצעים את תפקידם המחויב בדין ואינם דואגים לפיתוח גן נר ב'. לתמיכה בטענה זו צירפו העותרים עשרות תמונות ולטענתם ניתן ללמוד מהן כי המשיבים מקיימים אפליה בין תושבי הישוב, מפנים את עיקר המשאבים לפיתוח ואחזקת גן נר א' בעודם מזניחים את חובותיהם כלפי תושבי גן נר ב'. בנוסף נטען כי המשיבים התחמקו מפניות העותרים ולא הציגו בפניהם את האסמכתאות המחויבות בדין. על כן נתבקש בית המשפט להורות למשיבים להציג לעותרים את האסמכתאות הדרושות להם.
ה.בדיון שהתקיים ביום 28.2.10, הוסכם בין הצדדים כי המשיבים יתירו לעותרים, באמצעות ב"כ, לעיין בספרים הנוגעים לוועד המקומי גן נר. אולם, גם לאחר בחינת כל המסמכים שהיו במשרדי המועצה לא נפתרו המחלוקות ונדרש דיון בעתירה לגופה ככל שזה נוגע לשני הסעדים המבוקשים שצוינו לעיל.
ו.בדיון שהתקיים ביום 26/04/10 הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני, אשר על פיו יגישו הצדדים סיכומים בכתב, ובית המשפט יתן פסק דין על סמך החומר שהונח בפניו ולאור סיכומי הצדדים. בנוסף הצדדים יהיו רשאים לצרף לסיכומיהם מסמכים חדשים, וזאת על פי המנגנון שנקבע באותו הסדר דיוני.
המשיבים בתשובתם דחו מכל וכל את טענות העותרים.
אשר לטענת ההפליה בין הישובים טענה המועצה, כי לא רק שאין כל אפליה בהשקעת המועצה, אלא למעשה, היות ושכונת גן נר ב' הינה שכונה חדשה, עיקר המשאבים ותקציבי הפיתוח של המועצה בשנים האחרונות הופנו לשכונה זו. כן נטען כי בשכונת גן נר ב' בחרה המועצה להקים מוסדות ופרוייקטים רבים שפורטו בכתב התשובה. לתמיכה בטענתה, צירפה המועצה טבלה מרוכזת של השקעתה ביישוב גן נר, בחלוקה בין גן נר א' וגן נר ב', ממנה ניתן ללמוד לטענתה כי מתוך סכום של 52,462,978 ₪ שהשקיעה המועצה הושקעו בסך – 46,001,206 ₪ בגן נר ב' לבדה בין היתר בהוצאות על בינוי, תשתיות, כבישים ועוד.
באותו הקשר, הוסיף הוועד וטען, כי העותרים לא הביאו כל הוכחה של ממש לתמיכה בטענותיהם ואין בראיות העותרים, בתמונות ובאסמכתאות שצירפו דבר היכול לתמוך בטענות העותרים לפיהן הוועד משקיע ומטפח את שכונת גן נר א' בעודו מזניח את שכונת גן נר ב'. לטענתם המדובר בתמונות ישנות שכלל לא ברור מתי והיכן צולמו. עוד טען כי מטבע הדברים בכל אחת מן השכונות ניתן למצוא אזורים מטופחים יותר ופחות. הוועד הוסיף וטען כי הוא פועל לטובת שתי השכונות מבלי לקיים כל הבחנה ביניהן ומבחינתו המדובר ביישוב אחד הנמצא תחת אחריותו הכוללת, ללא כל הפרדה תקציבית בין שתי השכונות.
לעניין גביית המיסים, טענו המשיבים כי העותרים מפרשים בצורה שגויה את החוק וכי גביית המיסים ע"י הוועד נעשית עפ"י חוק.
המשיבים אף העלו מספר רב של טענות מקדמיות, אשר בגינן יש לדחות את העתירה על הסף.
דיון והכרעה:
3.לאחר שבחנתי את נימוקי העתירה ואת טענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דינה של העתירה להידחות. להלן נימוקיי;