דוגיא ואח' נ' שירות בתי הסוהר ואח'

רע"ב 6529/17 – בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעת"א 59219-06-17, שניתן ביום 4.7.2017 על-ידי השופטים א' ואגו, א' אינפלד וא' חזק.

רע"ב 7390/17 – בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעת"א 60347-07-17, שניתן ביום 15.8.2017 על-ידי השופטים י' רז-לוי, נ' אבו טהה ו-י' עדן.

השופט י' דנציגר:

           שתי בקשות רשות הערעור שלפנינו עוסקות באופן שבו ועדת השחרורים הפועלת מכוח חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: חוק שחרור על תנאי), מפעילה את שיקול דעתה בבואה לבחון את הסכנה הנשקפת לשלום הציבור משחרורו על תנאי של אסיר שאינו אזרח או תושב ישראל.

1. סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר קובע כי ועדת שחרורים רשאית להורות על שחרורו של אסיר המרצה עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים (למעט אסיר עולם), מהשליש האחרון של תקופת מאסרו. ואולם נקבע בסעיף, כי ועדת השחרורים לא תשחרר אסיר "אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור".

2. מסוכנותו של האסיר לשלום הציבור נבחנת על פי מספר שיקולים ופרמטרים. שיקולים אלו מתווים את אופן הפעלת שיקול הדעת של ועדת השחרורים בבואה להכריע בעניין שחרור מוקדם, והם קבועים בסעיף 9 לחוק שחרור על תנאי, כדלקמן:

"9. בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא; לשם כך תביא הועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:

(1)       העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, קנס או פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, שהוא חויב בהם בגזר הדין כאמור, האם שילמם ואם לא שילמם – הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה;

(2)       תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים;