ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
19906-07-11
06/12/2011
|
בפני השופט:
חנה פלינר
|
- נגד - |
התובע:
רועי דהן באמצעות ב"כ עוה"ד גוהר ראובן חזן
|
הנתבע:
1. אן.אם.סי. יונייטד אנטרטיינמנט בע"מ 2. הד ארצי הוצאה לאור בע"מ 3. הליקון בע"מ 4. פונוקול בע"מ 5. המון הפקות בע"מ 6. ישראפון תעשיות תקליטים וקלטות 1988 בע"מ 7. אולפני הקלטה די.בי בע"מ 8. אקו הפקה ייצור והפצה 1986 בע"מ 9. אי.אם.פי תל אביב (מודוס) בע"מ 10. איל רוברט הפקות בע"מ 11. בי.אן.אי למסחר בע"מ 12. התקליט בע"מ 13. נויז אולפני הפקות בע"מ 14. כרמל מיוזיק 2003 בע"מ 15. עננה בע"מ 16. פיק מוסיקה בע"מ 17. הנהלתאקט בע"מ 18. לב גרופ מדיה בע"מ 19. התו השמיני החדש 2000 בע"מ 20. תטה עושים מוסיקה בע"מ 21. אלון אמיר (AMUSIC) 22. שרוביני מוטקי (פוך)
|
|
החלטה
עניינה של החלטה זו בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות מכח תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 שהגישו הנתבעות (להלן: "המבקשות").
עסקינן בתובענה בסך 334,756 ₪ שהגיש התובע; שהינו חייל וכן עוסק בין היתר בהפעלת אתר אינטרנט ותמיכה טכנית לאתרים (להלן: "המשיב"), במסגרתה טוען הוא להפרת הסכם פשרה שנחתם בהליך משפטי אחר, ת.א 27886-06-10, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: "ההליך האחר"). באותו הליך, המבקשות תבעו את המשיב בגין הפרת זכויות יוצרים. בטרם קיומו של דיון בתובענה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד. לצורך קיום ההסכם נתפס מחשב המשיב והועבר לבדיקת גורמים מטעם המבקשות. על פי סעיף 9 להסכם הפשרה, הוסכם כי הידע המצוי על הכונן הקשיח יועתק ויגובה ע"י נציג התובעת וכן יוסרו ממנו התכנים והקבצים המפרים בנוכחות המשיב ובתיאום מראש. טענתו העיקרית של המשיב בתובענה המונחת בפני עוסקת בנזקים שנגרמו למחשבו כתוצאה מפעילות המבקשות להסרת התוכן המפר ובכלל זה טוען הוא להשמדת חומר רב שלא היווה תוכן מפר, כך לטענתו.
טענות הצדדים בתמצית
לטענת המבקשות בבקשה דנן, התובע הינו חייל ואין ברשותו נכסים, בהתאם לטענותיו במסגרת ההליך האחר. עוד טוענים כי מדובר בתביעת סרק שעלולה לגרום למבקשות הוצאות כבדות וחסרון כיס. המשך ניהול ההליך כנגד 22 נתבעות משמעותו כי כל נתבעת תשקול צירוף עו"ד מטעמה ו/או בקשה לניהול ההליך בנפרד שכן אין חובה לנהל את ההליך כנגד כל הנתבעות במרוכז.
בתשובה לבקשה טוען המשיב כי אין לשלול ממנו הגשת תובענה בשל העדר נכסים בלבד. המבקשות נוהגות שתי פנים, כאשר הגישו תביעה בסך 200,000 ₪ לא נרתעו להגישה כנגד אותו "חייל" אולם לאותו בחור אין זכות מנגד להגשת תובענה לפי גישת המבקשות. מה גם והסכום שנקבע על פי הסכם הפשרה שולם ע"י המשיב ללא דיחוי. עוד טוען כי תביעתו טובה ומבוססת.
בתגובה לתשובה חוזרות המבקשות על הטענות בבקשה ומוסיפות כי העובדה שאין למשיב נכסים אינה מוכחשת על ידו בתגובתו.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה נמצאת בתקנה 519(א) לתקנות המורה כדלהלן:
"519.(א)בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."
הכלל בערכאה הראשונה הוא כי לא מופקד עירבון להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים בלבד כאשר סיכויי ההצלחה קלושים (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית 750). עם זאת, התקנה אינה מפרטת מהם המקרים בהם יורה ביהמ"ש לתובע להפקיד ערובה ושיקול הדעת של ביהמ"ש הינו רחב. יפים דבריו של אורי גורן, 751:
"בסופו של יום ביהמ"ש ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים וידון בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו. שיקול דעתו של ביהמ"ש במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא."
במסגרת התקנה יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך להגן, במקרים מסוימים, על זכות הנתבע כי לא ייצא בחיסרון כיס אם תדחה התובענה וכן צמצום האפשרות להגשת תביעות סרק.
אין להכביד יתר על המידה ולהגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים, על כן על ביהמ"ש לנהוג במתינות ולהפעיל בסבירות את שיקול דעתו (ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר בע"מ, פ"ד מז(3), 846). הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מפני עוניו בלבד (רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' עו"ד אבי גיא).
מן הכלל אל הפרט, העובדה כי המשיב הינו חייל אינה מהווה עילה בלעדית לנעילת שערי ביהמ"ש בפניו. זאת, ביתר הדגשה משאין מחלוקת כי שילם את הסכום שנקבע בהסכם הפשרה. בנוסף, לא נפרשה בפני תשתית ראייתית ממנה ניתן להסיק כי המשיב לא יוכל לעמוד בתשלום הוצאות. המבקשות טענו בבקשתן, כי המשיב טען בהליך האחר שאין ברשותו נכסים אולם לא צורפה לבקשה אסמכתא המוכיחה זאת או למצער, הפניה למראה מקום במסמכים הקיימים בתיק. אכן, העובדה כי המבקשות תבעו את המשיב בהליך האחר בין היתר בפיצוי בסך 200,000 ₪ ובהוצאות אינה מתיישבת עם טענתם כי לא יוכל לשאת בתשלום ההוצאות בתובענה דנן, ככל שיקבעו.
באשר לסיכוי התובענה, לא שוכנעתי כי מדובר בסיכויים זניחים, כמובן שיהא על התובע להוכיח את טענותיו ובכלל זה כי אכן היה על גבי המחשב את שטוען כי נמחק/ הושמד וכי אין מדובר בתכנים מפרים וכן הוכחת אובדן הכנסות וכיוצא בזה. ברם, היות והעובדות טרם התבררו ולא נשמעו ראיות לא ניתן לקבוע האם יצליח התובע להוכיח את הטענות אם לאו.
לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להדחות. הנני מחייבת את המבקשות בהוצאות בסך 1,500 ₪ אשר יתווספו/יקוזזו מהתוצאה הסופית.
המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים בדואר.
ניתנה היום, י' כסלו תשע"ב, 06 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.