דהן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

החלטה

שתי בקשות תלויות ועומדות בעניינו של החייב; האחת, בקשה לאישור החלטת הועדה הבינמשרדית בנוגע לפריסת יתרת הלוואת המשכנתא של החייבים (להלן: "הבקשה הראשונה") והאחרת, עניינה הצעת החייב להסדר (להלן: "הבקשה השנייה" או "הצעת ההסדר").

תגובת הכונ"ר ביחס לשתי הבקשות נתבקשה ואף נתקבלה, כאשר ביחס לבקשתו הראשונה של החייב, טוען הכונ"ר, כי המדובר בהחזר הלוואה חודשי בסכום גבוה למדיי, אשר כפי הנראה, איננו נראה מוצדק ואולם מאחר ונטען כי פירעון יתרת המשכנתא יעשה ע"י אשת החייב בלבד, הותיר הכונ"ר את ההחלטה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

באשר להצעת החייב להסדר, ציין הכונ"ר בתגובתו מיום 21.3.11, כי חרף טענות החייב בדיון, אשר התקיים בעניינו ביום 20.12.10, לא זו בלבד שהחייב לא סילק את חוב הפיגורים מטעמו, העומד על סך של כ-10,000 ש"ח, אלא שהחייב אף לא טרח להגיש דוחות כלכליים מטעמו בעבור כל שנת 2010, אם לא מעבר לכך.

על כן, נתבקש ביהמ"ש להורות על ביטול ההליכים בעניינו של החייב.

אכן, צודק הכונ"ר בטענותיו בדבר התנהלותו הקלוקלת (זאת בלשון המעטה) של החייב בהליך.

המדובר בחייב, השוהה מאז שנת 2008 תחת צו כינוס וביטול הליכים, כאשר הוא שב וצובר חובות ומחדלים בהליך, מבלי שביהמ"ש יורה על ביטול ההליכים בענייניו ובתוך כך, שב ומעניק לו שלל הזדמנויות לסלק המחדלים מטעמו.

היעתרות לבקשתו הראשונה של החייב משמעה, כלפי החייב וכלפי כולי עלמא, כי החייב יכול להתנהל בהליך כרצונו ובמקביל לשמר נכס, אשר יש ומימושו יעניק רבותא משמעותית לנושים, בוודאי מעבר לזו המוצעת מטעם החייב במסגרת הצעתו להסדר.

אמנם החייב שב ומדגיש, כי פירעון יתרת הלוואת המשכנתא, יעשה ע"י אשתו בלבד ואולם לא ניתן להתכחש לכך, שהחייב ואשתו, חד הם, שכן השניים מנהלים משק בית משותף, על חובותיו ועל זכויותיו.

היעתרות לבקשתו הראשונה של החייב ובמקביל אף אישור הצעת ההסדר, הינם בבחינת "זה נהנה וזה חסר", שכן החייב יוסיף להתגורר בביתו, כאשר מידי חודש משלמים החייבים (או מי מהם) סכום, העולה על 4,000 ₪ לידי הנושה המובטח ואולם לנושיו, מציע החייב הסדר לא סביר, העומד על פירעון חובותיו בשיעור של 30 אחוז ולא מעבר לכך, זאת אף בשים לב לעובדה, כי החייב ממאן לשלם לנושיו במסגרת הליך זה, מזה פרק זמן רב.

לנוכח כל האמור לעיל, בשים לב להתנהלות החייב בהליך, פרק הזמן בו שוהה החייב תחת הליך פש"ר, ואף בשים לב להחזר המשכנתא המוצע, אינני מוצאת לנכון להיעתר לבקשת החייב לאישור החלטת הועדה הבינמשרדית ואישור הצעת החייב להסדר, כפי שהוצעה על ידו.

יחד עם זאת ובטרם אדרש ליתן הוראות מתאימות ביחס למימוש נכס החייב, על כל המשתמע מכך, סבורתני כי יש וצריך ליתן בידי החייב הזדמנות לשפר הצעתו להסדר, אשר תגלם בחובה את כל אותם פרמטרים ושיקולים, אותם פירטתי במסגרת החלטתי זו.

לצורך כך, ניתנת בידי החייב שהות בת 14 יום לשפר הצעתו להסדר באופן משמעותי, או אז אשוב ואדרש להצעה, גופה.

ניתנה היום, ז' סיון תשע"א, 09 יוני 2011, בהעדר הצדדים.