דהן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.מר משה דהן (להלן – התובע) הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע), להכיר בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה מכח הלכת המיקרוטראומה או לחילופין להכיר באירוע מיום 7.1.10 כתאונת עבודה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק – "על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לכאבים בכתפיים. מבחינה רפואית הפער בין האירוע הנטען לבין ביקורך הראשון לקבלת טיפול רפואי בגין כאבי כתפיים לא סביר. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.בפתח דיון ההוכחות הודיע ב"כ התובע כי הוא חוזר בו מן התביעה להכיר בפגיעתו של התובע כפגיעה מכח הלכת המיקרוטראומה. לפיכך, המחלוקת היחידה בתיק הנה האם קרה לתובע אירוע תאונתי ביום 7.1.10.

4. בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומטעם הנתבע, מר יוסי בן סימון.

5. מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן –

א.התובע יליד 1965 ועובד החל משנת 1991 כטכנאי מחשבים בעריית אשדוד.

ב.התובע עובד חמישה ימים בשבוע כ- 8.5 שעות כל יום.

ג.ביום 7.1.10, במהלך עבודתו כטכנאי מחשבים בעירייה, עסק התובע בסידור מחסן בקומה 4 בו מאוחסנים מסכי מחשב, מחשבים ומדפסות. במחסן מאוחסן ציוד מחשב תקין ותקול.

ד.ביום הפגיעה נאלץ התובע לסדר את המחסן ולהוציא ציוד מקולקל כיוון שבהמשך השבוע היה הציוד צפוי לצאת את בניין העירייה.מדובר בעבודה המבוצעת אחת לחצי שנה וביום זה נדרש התובע לעבודה מאומצת ביותר שאינו רגיל לה.

ה.התובע ביצע ניוד של ציוד תקין למדפי המחסן העליונים והורדת ציוד שאינו תקין לעגלה לצורך שינועו. התובע נייד עשרות מסכים וציוד מחשב באותו יום כאשר בדרך כלל אינו רגיל לעומס עבודה מרוכז כזה, הכל תוך מתיחת כתפיים והפעלת מאמץ פיזי רב.

ו.לקראת סיום העבודה הרים התובע מסך מחשב מסוג CRT למדף המצוי בגובה אשר הצריך מתיחה מלאה של הכתפיים ועמידה על קצות האצבעות. התובע הניח את המסך בגובה והרים מסך מקולקל דומה לו כדי להעבירו לעגלה. בעת ביצוע ההורדה, חש התובע כאב חד בכתף ימין ומאוחר יותר גם בכתף שמאל. התובע הפסיק את העבודה ואת העבודה המשיך עובד נוסף.

ז.התובע חשב תחילה כי הכאב יעבור אולם משלא חלף הכאב פנה לרופא, סיפר לו על הכאבים ואף הסביר לו כי בעבודתו הוא עוסק בהרמת מחשבים. לא זכור לתובע האם הוא מסר לרופא באופן מפורש כי הכאב הופיע במהלך הורדת מסך.

ח.כתוצאה מן המתואר סובל התובע מכאבים והגבלה בתנועת הכתפיים ובבדיקת US אובחן כסובל מקרעים בכתפיים.

6.לאחר התאונה הנטענת ביקר התובע אצל רופא המשפחה, לראשונה, ביום 20.1.10. ברישומי המרפאה נכתב – "מזה שבועיים כאב כתף ימין ללא חבלה. בריא בדרך כלל עובד – משרד לפעמים מרים מחשבים" לא צוין כי הכאבים הינם תוצאה של אירוע תאונתי נקודתי בעבודה.

7.למרות שלטענת התובע התאונה אירעה בינואר 2010, טופס בל/250 (נ/3) הונפק רק ביום 30.11.10 – כעשרה חודשים לאחר התאונה הנטענת, טופס הודעה על תאונת עבודה (נ/6) הוצא רק ביום 10.11.10 ותעודה ראשונית לנפגע בעבודה (נ/2) הוצאה לתובע רק בחודש מרץ 2011. כאשר נשאל התובע מתי סיפר לרופא כי היה אירוע ספציפי בעבודה השיב – "במשך הטיפולים. הייתי מטופל אצלו". ולשאלה מדוע דיווח למעסיקו על התאונה (נ/6) רק כעשרה חודשים לאחר התאונה הנטענת השיב – "סיפרתי על האירוע אבל לא עשיתי את זה בצורה רשמית כי חשבתי שזה יעבור לי" ולשאלה מדוע נ/3 הונפק רק בדצמבר 2010 השיב – "כי ראיתי שאני סובל והתנועות שלי מוגבלות".

8.בטופס הודעה על תאונה שמילא התובע אצל מעסיקו (נ/6) כתב התובע, בתיאור התאונה – "הרמתי מסך מחשב מהשולחן באחד המשרדים בעירייה והעברתי אותו לעגלה. חשתי בכאב חד בכתף ימין. לאחר כיומיים חשתי כאבים עזים יותר כנראה מהתפתחות דלקת במקום וניגשתי לרופא". בחקירתו הנגדית נשאל התובע כיצד הוא מסביר את ההבדל בין האמור בנ/6 אודות אופן התאונה לבין האמור בתצהירו שם כתב כי התאונה אירעה שעה שהרים מסך מחשב למדף המצוי בגובה, השיב – "זאת היתה עבודה די מגוונת שהעברנו מסכים, פעם משולחנות ופעם ממדפים. אני זוכר שהפעולה היתה שהורדתי את המסך אולי זה מהשולחן אולי מהמדף".

9.מעדותו של מר יוסי בן סימון (להלן – בן סימון), עולות העובדות כלהלן –

א.בן סימון הינו מנהל המחשוב בעיריית אשדוד והתובע עובד תחתיו באותה מחלקה.

ב.התובע הינו אמין ומסור לעבודה.