דהן ואח' נ' זועבי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שארעה ביום 17.05.2010.

על-פי הנטען בתביעה העיקרית, התאונה ארעה שעה שרכב הנתבע חנה בצד הכביש בו עשה רכב התובעת את דרכו בנסיעה ישר. לפתע, יצא רכב הנתבע מחנייה, ביצע פניית פרסה באמצע הכביש ועקב כך התנגש ברכב התובעת שהיה נהוג באותה עת ע"י בנה, מר עומר דהן (להלן: "עומר"). כתוצאה מהתאונה נפגע רכב התובעת בחלק קדמי ימני (כנף, מכסה תא מנוע ופח משקוף מימין).

בתביעתה, עותרת התובעת לחיוב הנתבע בתשלום פיצוי עבור נזקים עקיפים שנגרמו לרכב – השתתפות עצמית (2,708 ₪), כינון (33 ₪), העדר הנחת תביעות (1,500 ₪) וירידת ערך (825 ₪)- עפ"י אישור הפסדים שצורף, זאת לאחר שפוצתה ע"י המבטחת שלה בגין הנזק הישיר שנגרם לרכבה עקב התאונה.

הנתבע, אשר הגיש בתורו תביעה שכנגד, מוסר תיאור שונה לחלוטין באשר לאירוע התאונה. לטענתו, במועד הנקוב היה בנסיעה ישר בכביש וביקש לפנות שמאלה על מנת להיכנס לחנייה. לפתע, רכב התובעת אשר נסע מאחוריו, ניסה לעקוף משמאל, התנגש ברכב הנתבע ופגע בו בדופן הקדמית השמאלית (דלת, כנף ופנס קדמיים משמאל).

בתמיכה לתביעה שכנגד, הגיש הנתבע/התובע שכנגד חוות דעת של שמאי מטעמו אשר העריך את הנזק הישיר לרכב בסך של 4,695 ₪. עוד נשא הנתבע/התובע שכנגד בשכ"ט שמאי בסך של 500 ₪.

בדיון שנערך בפניי נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה (הנתבע ועומר) אשר הדגימו, כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה. במהלך הדיון הציגה התובעת לעיוני תצלומי נזק של שני כלי הרכב המעורבים (ת/2, ת/4) וכן תמונות של זירת האירוע (ת/3, ת/1). גם הנתבע/התובע שכנגד צירף תמונות של מקום התאונה (נ/1, נ/2).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם, אל נוכח נטלי הראייה - מצאתי כי יש לדחות הן את התביעה העיקרית והן את התביעה שכנגד ולהלן יפורטו טעמי.

הגם שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל חל על התובע, בהקשר זה, הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו, דהיינו את האירוע, את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר ארע לו כפועל יוצא מכך והקשר הסיבתי בין הנזק לבין האירוע.

במקרה הנדון מונחות בפניי גרסאות סותרות, כאשר לא מצאתי בראיות החיצוניות שהונחו בפניי כדי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה.

גם מיקום הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב המעורבים – חזית קדמית מימין ברכב התובעת לעומת דופן קדמית שמאלית ברכב הנתבע/התובע שכנגד – יכולים להשתלב הן עם גרסת התובעת והן עם גרסת הנתבע/התובע שכנגד.

בנסבות אלו, כאשר כפות המאזניים מעוינות, אין מנוס מדחיית שתי התביעות, הן העיקרית והן התביעה שכנגד.

בנסיבות העניין, לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.