דהאן ואח' נ' פרחאן

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ח. קיציס) מיום 29.03.11, הקובעת:

"לאור האמור היה מקום להורות על מחיקת התביעה כבר כעת... לפנים משורת הדין, אני מאפשרת לתובעת להגיש תצהיר מפורט בו תגלה היכן נמצאים מסמכי הנ"ח, היכן נמצאים המסמכים העיסקיים של המנוח. כמו כן עליה לפנות למס הכנסה לקבל את הצהרות ההון ועוד עליה להתייחס בתצהיר למועדים בהם יהיה באפשרות הנתבע לעיין במסמכים אלה. התצהיר יוגש בתוך 21 יום, ולא- תמחק התביעה".

לטענת המבקשות המסמכים אותה ציווה בית המשפט לחשוף אינם נמצאים בהישג ידן . לטענתן, החלטת בית משפט קמא אינה עומדת בדרישת תקנה 120 לתקסד"א ומגעת עד כדי "דרישה בלתי סבירה בעליל לחשיפת מסמכים אישיים שאין ולא הוכח אף לא לכאורה כל קשר וזיקה ומידת רלוונטיות להוכחת תביעת המבקשות כלפי המשיב" וע"כ יש להורות על ביטול ההחלטה.

2.דין הבקשה להידחות בשל ארבעה טעמים חלופיים:

הטעם הראשון הוא כי על פי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט-2009, לא תינתן רשות ערעור על החלטה שניתנה על פי פרק ט' לתקנות. אינני סבורה כי בעניינינו מדובר בהחלטה בעניין גילוי מסמך פלוני או עיון במסמכים, שכן בשלב זה הדרישה היא לפרט מקום הימצאם של המסמכים בלבד, טרם גילויים או העיון בהם.

הטעם השני הוא כי בית המשפט לא יתערב בדרך כלל בהחלטות שעניינם סדרי דין ר' רע"א 9339/10 פלוני נ' פלוני ואח' (פורסם ב"נבו" החלטה מיום 18.01.11):

"הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין, ובכלל זה החלטות הנוגעות לגילוי מסמכים ומענה לשאלונים. כפועל יוצא מכך, לא תיטה ערכאת הערעור בדרך כלל להתערב בשיקול דעת זה...".

בעניין שבפני אינני סבורה כי נפלה שגגה בפני בית משפט קמא.

הטעם השלישי הוא כי בטענות המבקשות יש משום סתירה פנימית לכאורה. מצד אחד נטען כי המסמכים "אינם מצויים בהישג ידן של המבקשות" ומצד שני נטען כי מדובר בדרישה "בדרישה בלתי סבירה בעליל לחשיפת מסמכים שאין ולא הוכח כל קשר וזיקה ומידת רלוונטיות להוכחת תביעת המבקשות", מה גם שטענה שלא נטענה בפני בית משפט קמא.

מכל מקום, באשר לטענה כי המסמכים אינם מצויים בהישג ידן של המבקשות, הרי שלאחר חקירה ודרישה שיעשו, כמצופה מהן, וכפי שחוייבו ע"י בית משפט קמא, יוכלו הן להצהיר כי המסמכים אינם בידן או בשליטתן. אך מובן הוא כי קיים הבדל מהותי בין טענה מסוג זה הנטענת בעלמא, לבין טענה הנטענת במסגרת תצהיר, לאחר חקירה ודרישה.

הטעם הרביעי הוא, כי מדובר בסידרה של החלטות, בכולן חייב בית משפט קמא את המבקשות בהמצאת תצהיר גילוי מסמכים ועיון בהם. על החלטות קודמות אלה לא הוגשה בקשת רשות ערעור, ולא היה מקום להגישה כעת כאשר בית משפט קמא חוזר למעשה על החלטות קודמות ואף מקל עליהן, ולפנים משורת הדין דוחה בקשה למחקת התביעה בשל אי עמידה בהחלטות שניתנו בעניין זה.

4.בשל כל הנימוקים דלעיל ביחד ולחוד, נדחית הבקשה.

ניתן היום, א' אייר תשע"א, 05 מאי 2011, בהעדר הצדדים.